קצת מוזר להתרגש מיום הולדת של בן אדם שאתה לא מכיר אישית, אני מודה.
רוב הקשישים האנגלים בעשור התשיעי של חייהם יושבים בבתיהם באי הבריטי ושותים תה, אוכלים פרוסת עוגה בלי להשפיע על חייו של בחור ישראלי.
אבל המקרה הזה שונה. שונה מאוד. הקשיש החביב שחוגג היום השפיע על חיי כנראה יותר מכל זקן בריטי (או ישראלי).
פול מקרטני הוא המוזיקאי הראשון שגרם לי להתרגש באמת מצליל של פסנתר. הראשון שגם לי לבכות ממלודיה, הראשון שלימד אותי איך צריכה להישמע גיטרה.
כמובן זה התחיל עם הביטלס בגיל מאוד צעיר. המסע הקסום בדיסקוגרפיה של הלהקה מהימים הראשונים ועד לסיום המופלא, עד היום גורם לי להרגשה לא מוסברת בגוף ובלב.
אחר כך גם הגעתי לקריירת הסולו, ווינגז ועוד שלל הפרוייקטים שלו ונדהמתי לגלות מוזיקאי רב גווני, לא נשאר במקום ומצליח לחדש את עצמו כל פעם מחדש.
אני מניח שאני עוד אחד מאותם מיליונים שברגעים קשים, פול היה שם בשבילו, והוא אפילו לא ידע שהוא כזה. משפט מאיזה שיר, סולו גיטרה או סתם מלודיה מתוקה של המוזיקאי הכי חשוב בהיסטוריה, תמיד גרמה (ועדיין גורמת) לתקווה ולחיוך.
אז אני מאוד מתרגש היום לחגוג לקשיש ליברפולי יום הולדת 80.
תודה פול מקרטני שאתה כאן, שם ובכל מקום.
הכנתי 4 פלייליסטים הכוללים 20 שירים כל אחד, אני יודע שחסרים עוד עשרות שירים בכל אחד מהם - אבל היי נשמור את זה ליום הולדת 120 שלו:
שנות ה-60: https://tinyurl.com/macca80-60
שנות ה-70: https://tinyurl.com/macca80-70
שנות ה-80 וה-90: https://tinyurl.com/macca80-8090
שנות ה-2000: https://tinyurl.com/macca80-2000
הכל בפליילסיט אחד: https://tinyurl.com/macca80-birthday
