מוזיקה תמיד הייתה חלק חשוב מחיי. מאז ומעולם ליווה אותי פסקול שירים, קצת כמו גיבורת הסדרה אלי מקביל, שהייתה שומעת שירים בראשה.
"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא", כשאני מתחילה משימה ארוכה וצריכה צידה לדרך; "לך יש אותי, לי יש אותך, לנו יש אותנו", כשאני מדברת עם חברה; "השעה מאוחרת, הרחובות ריקים מאדם", כשהילדים שלי מתקשים להירדם; וכשאני רוצה להתעודד, תמיד אבקש עזרה קטנה מחבריי האהובים, הביטלס.
רבים נהנים להאזין למוזיקה ולשלבה בפעולות יומיומית. היא מאפשרת לנו להביע, לשתף ולעורר מגוון רגשות אנושים בקרב המאזינים. אך מוזיקה יכולה לשמש גם ככלי חינוכי. מזה כמה שנים שהשימוש במוזיקה ככלי בהוראה חצה את הגבולות המוכרים של שיעורי מוזיקה, ונוכח בדיספלינות שונות.
בשני העשורים האחרונים בוצעו מחקרים רבים העוסקים ביכולת של מוזיקה לעורר תגובות פיזיולוגיות כמו שינויים בקצב הלב, בטמפרטורת העור, בקצב הנשימה ובהפרשת ההורמונים בגוף. מחקרים נוספים מדגישים את ההשפעות הרגשיות של האזנה למוזיקה לבד ובקבוצה.
רצה הגורל ורציתי אני, ותשפ"א הייתה לשנת הסטאז' שלי. אפשר היה לבחור שנה יותר מפנקת מזו, אין ספק. כשבוע לאחר שהתחילה הלמידה המקוונת שלחתי לתלמידים שלי שאלון. ביקשתי לבדוק מה שלומם ומה הם חושבים שיקל עליהם ללמוד כימיה באופן מקוון. התשובות לא היו משמחות במיוחד. חלקם שיתפו שהם אפילו לא מכירים את חבריהם לספסל הלימודים, או שהפכו להיות חבריהם לקוביות הזום. כאשר מלמדים כיתת מוגבר (כפי שלימדתי אני) ולא כיתת אם, השעות המשותפות הן מועטות יותר, ולכן אם רוצים לעודד אינטראקציות חברתיות בין הלומדים, יש לחשוב איך לקדם זאת. על אחת כמה וכמה כאשר הלמידה מתרחשת באופן מקוון.
עוד שבוע עבר, אנחנו עדיין בבית ואין אופק לשינוי. ואז, בראשי שמעתי את ג'ורג' הריסון לוחש: Here comes the sun. יאללה ג'ורג', בסדר, הבנתי את הרמז. החלטתי שאת שלוש הדקות של אישורי כניסה לזום אעביר כשארבעת המופלאים מליברפול מתנגנים ומחזקים אותי.
התלמידים הופתעו ושמחו. בתום השיר שיתפתי אותם בגילוי לב: "היה לי קשה לקום היום בבוקר כשאני יודעת שצפוי יום ארוך בזום", אמרתי, "חשבתי: אעשה מה שמעודד אותי - אשמע מוזיקה".
החוויה של שיתוף התלמידים בנושאים שמעניינים אותי תוך כדי יצירת שיח רגשי הייתה עבורי טובה, וקיוויתי שתהווה מודל להתנהלות בכיתה שלנו. התגובות של התלמידים היו חיוביות ועודדתי אותם לבקש שירים בעצמם. יצרתי ביוטיוב פלייליסט של הבקשות שלהם, ובתחילת כל שיעור התנגן שיר אחר. חלק מהתלמידים שיתפו מדוע בחרו בשיר מסוים, ואני התחלתי לתעד ביומן רפלקטיבי את מחשבותיי והשיחות שלי איתם לגבי השירים.
ראיתי שהשיח אודות השירים יכול לזמן מהדלת האחורית שילוב של מיומנויות למידה חברתית רגשית - Social Emotional Learning.
מהי SEL?
על רקע השינויים הדרמטיים והמהירים המתרחשים בעולמנו, מתחדד הצורך לעסוק בלמידה רגשית-חברתית. כיום ברור שיש חשיבות רבה להקניית מיומנויות קוגניטיביות וידע, אך יש לעשות זאת בשילוב עם מיומנויות העוסקות בלמידה חברתית ורגשית (SEL). אחת מההגדרות ללמידה זו היא "התהליך שבאמצעותו תלמידים לומדים ומיישמים מערך של כישורים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים האזרחיים".
כימיה, למשל, אינה דיסיפלינה מעולם הרוח וההומינסטיקה, ועדיין אני חושבת שיש חשיבות לשלב מיומנויות רגשיות-חברתיות בכל תחום בהוראה. קיימות המלצות רבות כיצד ניתן לשלב SEL בכיתה, ויש להניח שכל מורה יוכל למצוא דרכים שמתאימות לו ולכיתה הייחודית שלו.
לאחר מספר חודשים העברתי שאלון נוסף, על מנת לבדוק האם השירים אפשרו לשלב מיומנויות מעולם ה-SEL. מתוך התשובות ראיתי שעולות שלוש תמות מרכזיות בהתייחס לשירים שהושמעו:
שיח רגשי: התלמידים התייחסו לתחושות ולרגשות שעלו בהם בתחילת השיעור: "אהבנו את השירים", "היה כיף לפתוח את היום בהרגשה כזאת", "שמחתי לשמוע שיר שבחרתי פותח את השיעור". לתחושתי, השירים עוררו בהם שמחה, הקלה וריענון בתקופה של שיעורי זום בזה אחר זה.
2. שיח חברתי: התלמידים התייחסו לשירים בהקשר החברתי שלהם. השירים הפכו להיות משהו שמייצג את התלמידים שבחרו אותם, וגם אפשרו לתלמידים לגבש זהות קבוצתית, למרות שלא נפגשו: "זה שיר שבחר X, מיד ידעתי שזה משהו שמתאים לו," או: "לכיתה שלנו יש טעם מוזיקלי משובח".
3. שיח לימודי: התלמידים קישרו את השירים שבחרו לחומר הלימודים שלנו. כפי שקישרנו את השירים לחגים או לימות השבוע, כך החלו להעלות רעיונות לקשר את השירים לתוכן השיעורים.
דוגמה ראשונה לכך משיעור הכימיה היא שכאשר עסקנו בסריג המתכתי, השיר שהאזנו לו היה שיר של להקת heavy metal שבחר אחד התלמידים. זה אפשר לנו לשאול את השאלה - מדוע קוראים לרוק כבד heavy metal? כך שוחחנו על הקישור שבין הקולות והצלילים של מפעלי המתכות וניסינו לדמיין את התקופה בה התחיל ז'אנר זה.
דוגמה נוספת הייתה "תקופת הדואטים", להם האזנו כאשר למדנו את הנושא של הקשר הקובלנטי. הקשר הקובלנטי הוא קשר כימי שנוצר בין אטומים החולקים ביניהם אלקטרונים, ולכן השימוש בדוגמה של דואט, שהוא שיר שבו שותפים שני זמרים, המחיש את הנושא דרך המוזיקה.
לאחר ההתנסות הזו, אני סבורה שהשירים והשיתופים בעקבותיהם אפשרו לשלב מיומנויות מעולם ה-SEL בשיעורי כימיה שהתנהלו באופן מקוון. עכשיו עומד בפנינו האתגר להמשיך את המנגינה הזו גם בלמידה פנים מול פנים. שיתוף של שיר אהוב בתחילת שיעור או בסופו יכול להוות במה להיכרות כיתתית גם בכיתות מקצועיות ולא רק בכיתות אם, ובדומה למפורט למעלה, מתודה של קישור מוזיקה לחומרים הנלמדים אף היא כלי ששווה לשלב אותו לאורך הלמידה, כי מי אמר שאפשר ליהנות ממוזיקה רק מתוך ריבועי הזום?