היום, ה-30 בינואר 1967, לפני 55 שנה, הביטלס צילמו את הקליפ לשיר Strawberry Fields Forever. אז קראו לזה סרטון פרומו.
הצילומים התחילו ביום זה במקום שנקרא Knole Park בעיירה בשם סבנאוקס, במחוז קנט, אחד ממחוזות אנגליה, דרומית-מזרחית ללונדון.
הסרטון ל-Penny Lane צולם שבוע אחר כך, כשחלק מהסצינות שבו צולמו גם הם בקנול פארק. שני הסרטונים הופקו על ידי טוני בראמוול וצולמו במצלמות פילם צבע 35 מילימטר. הבמאי היה השוודי פיטר גולדמן, שהומלץ על ידי חברם של הביטלס משכבר הימים, קלאוס וורמן.
בערב זה צולמו כמה סצינות ליד עץ אלון מת, שהולבש בחוטים כדי להידמות לפסנתר ונבל משולבים עם מיתרים. העץ כבר לא קיים שם יותר. סצנות נוספות צולמו למחרת, ב-31.1.1967.
הסרטון צולם בסגנון סוראליסטי-ניסיוני וכלל דימויים מופשטים, שוטים מוזרים, קלוזאפים אימתניים, הילוכים איטיים והילוכים לאחור, צילומי יום, וצילומי לילה. ועם כל זה היה בו ניסיון לספר סיפור, בניגוד לסרטון הופעה על במה או באולפן.
הקליפ הציג את הדימוי הקבוצתי החדש של הביטלס, כשכל ארבעתם היו כעת עם שפם. כמו כן, הייתה זו הפעם הראשונה שלנון הרכיב את משקפי ה"סבתא" העגולים שלו כחבר בביטלס, בהתאם למראה הדמות שלו בסרט How I Won the War.
אין ספק שהביטלס מתחו את הגבולות האמנותיים שלהם כאן, רק שהפעם זה היה בתחום הקולנוע. וכשהצילומים הלא שגרתיים האלו נחוו בו זמנית עם המוזיקה החדשה והיוצאת דופן שלהם, אפשר היה להרגיש שבאמת שמשהו מבלבל ונפלא קורה כאן.
(חדי העין יבחינו במרתה, הכלבה של פול, הולכת לצידם)
