ב-10/4/1970, התפרקו הביטלס.
רבים מתייחסים ליום זה כיום בו "התפרקו הביטלס באופן רשמי", כי זה אכן נכון, אך המהלך היה מהלך פרטי של מקרטני שהכריז, בלי להודיע קודם לחבריו ללהקה, שהוא לא מתכוון להמשיך לעבוד עם הביטלס - כך שבעצם, הייתה זו הודעה על פירוקה של הלהקה.
הודעתו של פול, הייתה, כאמור, מפתיעה. מקרטני "שכח" לעדכן את ג'ון, ג'ורג' ורינגו, והיא באה כהודעה אגבית כאשר התראיין לכבוד הוצאת אלבום הסולו הראשון שלו, McCartney, שהתעתד לצאת ב17/4/1970.
אבל האמת היא שפול אמר שהביטלס לא יעבדו יותר יחד עוד קודם, בכתבה למגזין Life, אליו התראיין בנובמבר 1969. הוא אמר כך:
"אני מעדיף לעשות את מה שעשיתי מהתחלה, וזה מוזיקה. עשינו מוזיקה טובה ורצינו להמשיך לעשות מוזיקה טובה. אבל הביטלס נגמרו."
"I would rather do what I began by doing, which is making music. We make good music and we want to go on making good music. But the Beatle thing is over. It has been exploded, partly by what we have done, and partly by other people. We are individuals-- all different. John married Yoko, I married Linda. We didn't marry the same girl."
וזאת אכן הייתה האמת, הביטלס נגמרו עוד לפני ה10.4.1970. הם כבר לא פעלו כלהקה, וכמעט ולא התקיים ביניהם קשר מקצועי או חברי-אישי. מאז מותו של בריאן אפשטיין ב-1967, היחסים ביניהם הלכו והתדרדרו. קנאה ותחרותיות הרסו כל חלקה טובה, ולאט לאט החברות בין הארבעה התפרקה והם הפסיקו להקליט ולכתוב ביחד. ניתן לראות את התהליך כבר בהקלטות האלבום הלבן, בו יש שירים רבים ששייכים לביטל אחד בלבד - לא עוד שיתופי פעולה או הימצאות הארבעה באולפן, וכן העובדה שרינגו, שנחשב ל"דבק" שהחזיק את הלהקה ביחד, פרש לרגע, והוחלף ע"י פול בהקלטה של Back in the USSR.
השיא הגיע בהקלטות של לט איט בי בינואר 1969, שאת חלקן ניתן לראות בסרט הדוקומנטרי "לט איט בי" (שם מקורי סה"כ), בהן ריבים ומתיחויות הביאו לפרישתו הזמנית של ג'ורג' מהלהקה. כשלושה חודשים לאחר מכן חזרו הביטלס לאולפן והקליטו את אבי רואד, שהוא עדנה מסויימת מבחינה זאת, מכיוון שהוא כולל שירים שהם הקליטו ביחד כלהקה - דבר שאפשר לשמוע ברוב השירים. מדובר בדבר מאוד מעניין: הביטלס נכנסו לאולפן בינואר, ורבו עד כדי פרישה של ג'ורג' מהלהקה, אך שלושה חודשים מאוחר יותר חזרו לאולפן והיו במיטבם. ניתן לחשוב על זה כהדחקה מצידם, או אולי בתור מתנת פרידה שלהם מהמעריצים, ואחד מהשני, בידיעה שזה הסוף. אני כמובן מעדיפה לחשוב על האופציה השניה.
ולמרות שזאת לא הייתה הפתעה, והפירוק היה עניין של זמן, הביטלס עוד לא היו מוכנים להודיע לעולם שהם מתפרקים. פול, שתכנן להוציא את אלבומו הראשון ב17/4, זכה להתנגדות חברי הלהקה. רינגו אף הגיע אליו לנסות לשכנע אותו, אבל הועף מביתו של פול החוצה.
בסופו של דבר, פול עשה מה שתכנן מלכתחילה- ושבוע לפני כן, ב10/4, התראיין ואמר את הדברים הבאים: Q: Did you miss the Beatles ? A: No. Q: Are you planning a new album or single with the Beatles? A: No.
ובכך, הגיע הפירוק הרשמי של הביטלס. אבל הסיפור לא נגמר כאן. ג'ון כעס מאוד על המהלך של פול. בראיון מאוחר יותר הוא אמר: "I wanted to do it and I should have done it. I was a fool not to do it, not to do what Paul did, which was use it to sell a record.I started the band, I disbanded it. It's as simple as that."
ג'ון התייחס (ואולי בצדק) למהלך של פול כמהלך טהור של יחסי ציבור. לטענתו, הוא זה שהיה צריך לפרק את הביטלס. "אני הקמתי את הלהקה, ואני הייתי צריך לפרק אותה. זה עד כדי כך פשוט". ריב זה הוסיף עוד דלק לריב הגדול שהיה ביניהם בתחילת שנות ה-70, שכנראה בגללו לא זכינו לראות מופע איחוד של הלהקה לפני מותו של ג'ון.
ראיון עם מעריצים מיד לאחר הפירוק: https://www.youtube.com/watch?v=qYpLFfxy_4c סרטון נדיר בו רואים את חברי הלהקה חותמים על מסמכי הפירוק, החל מ0:30: https://www.youtube.com/watch?v=88caZ1xfH5c
בתמונות:
1) כותרת בעיתון The Mirror על פרישת פול מהלהקה.
2) מעריצים קוראים את אותו עיתון
