לטעמי אחת העטיפות היפות של הביטלס. זאת רק העטיפה השנייה שלהם, והיא כבר מראה את הייחודיות של הביטלס ואת ההתפתחות האומנותית של הלהקה. בניגוד ללהקות אחרות הביטלס הופיעו על העטיפה כשהם מוצללים והכי גרוע - לא מחייכים, דבר שהיה לחלוטין שונה, לא מקובל וחדשני.
את העטיפה צילם רוברט פרימן, צלם בריטי שזאת הייתה רק התחלת הרומן שלו עם הביטלס. פרימן צילם את הביטלס בעוד סיטואציות רבות - את עטיפות Beatles For Sale, Rubber Soul, Help, Hard Day's Night ובעוד מקרים אחרים.
הרעיון לפנות לפרימן היה של בריאן אפשטיין שהתרשם מאוד מעבודתו של פרימן עם ג'ון קולטריין. פרימן הוזמן לעיר בורנמות', שם הביטלס היו בזמן סיבוב הופעות, והגיע ב22.8.1963,. הביטלס ביקשו מפרימן להסתכל על תמונות שצילמה אסטריד קירשהר, וללכת לכיוון הסגנון שלהן - תמונות נקיות, מוצללות, בשחור לבן.
יש ויכוח איפה התמונה צולמה - פול סיפר שהתמונה צולמה במסדרון חשוך, ושהאור היחיד שהיה במקום היה מחלון מרוחק שהיה בקצה המסדרון. בנוסף, פול סיפר שלמרות שנראה שלקח המון זמן לצלם את התמונות הסשן כולו לקח סה"כ שעה. פרימן סיפר שהתמונה צולמה לא במסדרון אלא בחדר האוכל של המלון, אבל לכו תדעו.
במקור פרימן רצה לשים את הביטלס אחד ליד השני - אבל בגלל המחסור במקום והצורך להכניס את כל ארבעת חברי הביטלס לגודל של תקליט רגיל הוא בחר להוריד את ראשו של רינגו למטה. הסיבה, לדבריו, הייתה שרינגו הצטרף ללהקה אחרון, וגם כי היה הכי נמוך.
דבר נוסף שרצו לעשות היה שהתמונה תמלא את עטיפת האלבום כולה, בלי טקסט וסמלים נוספים, אבל אולפני EMI הטילו וטו. הם גם דרשו שהביטלס יחייכו בתמונות, אבל לא קיבלו את מבוקשם. זה מראה את ההתקדמות של הביטלס בתקופה מאוחרת יותר - בשלב הזה עוד לא היה להם חופש אומנותי מוחלט, חלק מהבקשות שלהם התקבלו אבל חלק נשארו כחלומות.
וסתם עוד עובדה משעשעת - באוסטרליה האלבום יצא עם עטיפה שונה לחלוטין. אמנם גם היא בשחור לבן - אבל בלי צל, עם חיוך של ג'ון ועם כיתוב ורוד. הביטלס כמובן גילו מזה רק מאוחר יותר, כשמעריצים נופפו מולם בעטיפת האלבום כשהופיעו באוסטרליה.
בארה"ב דווקא כן השתמשו באותה תמונה באלבום Meet The Beatles, שהוא האלבום המקביל (בערך) שיצא בארה"ב.
הצד האחורי של האלבום הכיל טקסט שנכתב על ידי טוני בארו, והכיל פחות או יותר רשימת מכולת של כל השירים שמופיעים בתקליט, כולל הסברים מאוד מפורטים.
בתמונות - עטיפת האלבום, התמונה המקורית ואחת התמונות של ג'ון קולטריין שצולמו על ידי רוברט פרימן.