השבוע ציינו 50 שנה לאלבום "הקונצרט לבנגלדש", המתעד את מופע הצדקה שערך ג'ורג' האריסון למען פליטי המלחמה בבנגלדש.
לפני שאני נכנס אל מאחורי הקלעים של האירוע הזה, אקדים ואומר שהמיזם הייחודי והחשוב הזה, העלה את קרנו של ג'ורג' כיותר מסתם מוזיקאי מפורסם, אקס-ביטל טרי - אלא כמי שתורם את עצמו למטרה אנושית נעלה, מצליח לשנות את התפיסה של אמנים ומבהיר להם שאפשר להיות גם אזרחי עולם טובים, אם יהיו מוכנים לשים בצד את האגו והמשכורות שלהם כדי לעזור לאנשים שסובלים.
רוברט רודריגז, סופר ביטלס מפורסם כתב: "אם למישהו מארבעת המופלאים היה את הכוח עם קהל המעריצים שלו לייצר מעשים ויצירות טובות, זה היה הביטל הרוחני, למרות שהסיסמאות סטייל ג'ון לנון לא היו טבעיות לו".
שני מופעי צדקה שאורגנו על ידי האריסון ונגן הסיטאר ההודי ראווי שנקר (שכזכור לימד את האריסון לנגן על סיטאר). המופעים נערכו באותו יום, ב-1 באוגוסט 1971 במדיסון סקוור גארדן, ניו יורק, בשעה 14:30 ו-20:00 והוקלטו באמצעים הפרימיטיביים יחסית שהיו אז.
המטרה להעלות את המודעות הבינלאומית לפליטים ממזרח פקיסטן ולממן להם סיוע בעקבות מלחמת השחרור של בנגלדש, וכן לעזור להשיג תמיכה בינלאומית לעצמאות בנגלדש על ידי ביסוס שמה של האומה הצעירה ברחבי העולם.
רקע הסטורי קצר המדינה שנודעה בעבר כמזרח פקיסטן (ולפני כן, מזרח בנגל) ספגה כ-300 אלף הרוגים כאשר סופת ציקלון קטלנית פגעה בחופיה ב-12 בנובמבר 1970. ממשלת פקיסטן טיפלה באדישות באסון זה, מה שגרם לתנועה הלאומית הבנגלית לבקש, או יותר נכון להכריז, על עצמאות.
שאיפת עצמאות זו הביאה לדיכוי צבאי מיידי של הבנגלים על ידי חיילי חאן בשליחות ממשלת פקיסטן, ושלושה ימים לאחר מכן החלה מלחמת השחרור של בנגלדש, במהלה התבצע טבח שיטתי באזרחים. מספר הקורבנות ברצח עמד על 3 מיליון נפש ופעילות הצבא בערים גרמה למותם של אלפים נוספים ויצרה גל של כ-30 מיליון פליטים שנהרו מן הערים אל הכפר, ועוד כ-10 מיליון שברחו להודו.
רצח ואונס המוני נמשכו לאורך שנת 1971, רק לקראת סוף השנה פלשה הודו למזרח בנגל כדי להפסיק את הטבח ולתמוך במחתרת הבנגלית.
איך נולד הרעיון? ההשראה של הריסון למיזם הגיע מחברו ראווי שנקר, חבר ומוזיקאי הודי-בנגלי, שפנה אליו בבקשת עזרה בניסיון להקל על הסבל של בני עמו.
שנקר סיפור למגזין "רולינג סטון": "הייתי במצב רוח עצוב מאוד, לאחר שקראתי את כל החדשות האלה. ואמרתי לחברי 'ג'ורג', זה המצב, אני יודע שזה לא נוגע לך ואני יודע שאתה אולי לא יכול להזדהות.' אבל בזמן שדיברתי עם איתו הוא התרגש מאוד... אמר, 'כן, אני חושב שאני אצליח לעשות משהו".
תוך זמן קצר החלו שישה שבועות של פעילות מטורפת כשהריסון טס בין ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון, עושה את ההכנות הדרושות למופע בסדר גודל כזה, ומגייס מוזיקאים אחרים שיצטרפו אליו ואל שנקר להופעות. הייתה זו למעשה ההופעה החיה הראשונה של הריסון בפני קהל משלם, מאז שהביטלס הפסיקו את סיבוב הופעות באוגוסט 1966.
מי הופיע שם? ביחד עם האריסון על הבמה היו, בהתנדבות מלאה, גם חברו הנאמן לביטלס, רינגו סטאר, בוב דילן, אריק קלפטון (שנגרר לשם במיוחד, למרות היותו בשנים אלה מכור קשה לסמים), בילי פרסטון, ליאון ראסל ולהקת Badfinger (להקה שהיית חתומה ב'אפל', חברת התליקטים של הביטלס). בנוסף, שנקר ועלי אכבר חאן - שלשניהם היו שורשי אבות בבנגלדש - ביצעו סט פתיחה של מוזיקה הודית קלאסית.
מה הם שרו? הריסון שר את השלאגרים הגדולים שלו My Sweet Lord, While My Guitar Gently Weeps, Here Comes the Sun ,Wah-Wah, Something, ו-Bangla Desh כהדרן.
בוב דילן ביצע את Blowin' in the Wind, Mr. Tambourine Man, Just Like a Woman ו-A Hard Rain's a-Gonna Fall.
רינגו סטאר שר את It Don't Come Easy שכתב ביחד עם הריסון.
ובילי פרסטון שר את That's the Way God Planned It שיר מ-69' שהפיק לו הריסון.
הסינגל לכבוד האירוע הריסון כתב שיר בשם Bangla Desh (עם הפרדה מכוונת בין שתי המילים, שמה המקורי של האומה), וביצע אותו כהדרן בשני המופעים. זה היה סינגל הצדקה הראשון של מוזיקת הפופ, והוצאתו התקיימה שלושה ימים לפני הקונצרט, כך שישמש לפרומו לקראת המופע. השיר הופק בשיתוף פיל ספקטור, השותף המוזיקלי הבולט של הריסון באותן שנים (All Things Must Pass), ונכנס תוך זמן קצר לעשרת הגדולים בבריטניה ובמקומות אחרים באירופה, והגיע לשיא במקום ה-23 ב-Billboard Hot 100 של אמריקה.
ניתן למצוא את השיר באלבום האוסף של הריסון The Best of George Harrison מ-76' ומאוחר יותר גם במהדורה המחודשת של האלבום Living in the Material World של Harrison ב-2014.
הריסון מעולם לא ניגן את "בנגל דש" בהופעה לאחר 1971.
אלבום לייב לאחר צמד המופעים יצא לאור אלבום הופעה חיה של המופע, "קונצרט בנגלדש, ג'ורג' הריסון וחברים", שהפך לרב מכר, ונמכר בערכת שלושה תקליטים בקופסה וסרט תיעודי של Apple Films, שנפתח בבתי הקולנוע באביב 1972.
הישגים המופע למען בנגלדש נחשב עד היום ממיזמי הסיוע הומניטרי המוצלחים ורבי ההשפעה ביותר, שהצליח לייצר מודעות עולמית, לגייס כספים למען מטרה אנושית, וגם נתן השראה עצומה לפרויקטים שבאו אחר כך. ראווי שנקר אמר על הפרויקט: "ביום אחד, כל העולם ידע את שמה של בנגלדש".
כמו כן, זו הייתה הופעת רוק שהיא גם אירוע הצדקה הראשון בעולם בסדר גודל כזה. בשני המופעים השתתפו בסך הכל 40 אלף איש. עד שנת '85, באמצעות הכנסות שגויסו מהאלבום והסרט של המופע החי, נשלחו לבנגלדש כ-12 מיליון דולר על פי הערכה, ומכירות האלבום של המופע החי וה-DVD של הסרט ממשיכות להועיל לקרן ג'ורג' הריסון עבור UNICEF.
מורשת הקונצרט לבנגלדש נתפס תמיד כהשראה ומודל למיזמי צדקה והופעות רוק למטרת גיוס כספים למטרות הומניטריות, החל מה-Live Aid ב-85' למען הרעבים באפריקה, ה-Farm Aid באותה שנה למען החקלאים האמריקאים שעמדו לאבד את אדמותיהם, דרך סיבובי ההופעות של ארגון "אמנסטי" הבינלאומי בסוף שנות ה-80 לקידום המודעות העולמית לזכויות האדם, ועד ל-live 8 מ-2005 קונצרט הרוק הבינלאומי, למחיקת החובות של מדינות אפריקה.
נקודה אישית אישית, מדהים אותי לראות את ג'ורג' הריסון הביטל השקט, זה שתמיד היה בצילם של ג'ון ופול, שלא פעם קופח על ידם, ואולי לא הוערך מספיק, בסה"כ שנה אחרי פירוק הביטלס - יוזם אירוע ענק שכזה, שבו הוא עומד במרכזו (פעם ראשונה שהוא עומד במרכז של משהו), וזוכה לכבוד עולמי.
זו כנראה היה גם חלק מ'התפוצצות' שלו אחרי הביטלס עם ATMP ומייד אחר כך האירוע הזה.
שנה אחר כך, ג'ון לנון שאב השראה מהפרויקט של חברו לביטלס, וערך אף הוא מופע צדקה במדיסון סקוור גארדן, שהתנהל אף הוא בשני מועדים באותו יום, לגיוס כספים עבור בית חולים ניו יורקי שחוליו עברו התעללות.
רודריגז מסכם:
"אין לי ריב עם הקשקוש האינסופי של ג'ון לנון בתוך הנפש שלו, או החיפוש של פול מקרטני אחר מתיקות ואור, אבל כרגע אני מרגיש רגשות חזקים יותר לגבי המאמצים של ג'ורג' הריסון לעשות משהו בנוגע לאומללות בעולם הסובב אותו. כמה מפתיע שהבחור המופנם ביותר מבין הביטלס, צריך להיות זה שבטווח הארוך, נוקט בפעולות היעילות ביותר".
Comments