דברים שכתבתי לפני הרבה זמן על ריבולבר, עכשיו כשחוגג 53 מביאה אותם לכאן:
****
"אקדח המופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית"
אם הייתי צריכה להתחתן עם אלבום, הייתי מתחתנת עם ´ריבולבר´.
הייתי רוצה שתחת כיפת שמיים זרועת כוכבים, יקדש אותי הרב עם כל שיר ושיר שם. הייתי מוכנה לחיות עם האלבום הזה את חיי התעתוע האלה, עד שנזדקן לבסוף יחד בדירתנו.
אני יודעת שרוב מעריצי הלהקה הליברפולית, רואים דווקא באבי רואד את אלבומם הטוב ביותר. כדי לצאת מכאן כנה אוסיף ואומר שגם אני מסכימה עם הדעה המקובלת הזו. אבל מצד שני - להתחתן צריך לא עם זה שהוא הטוב ביותר, אלא עם זה שאנחנו בעצם הכי אוהבים. הלא כך?
באנתולוגיה הידועה לשמצה, ידעו ארבעת המופלאים וג´ורג´ מרטין בראשם, לספר על המפנה שחל ביצירה המוזיקלית של הלהקה עם צאת האלבום "ראבר סול" ב1965. מרגע זה ואילך, הפכה הלהקה לסמל הפאלי של תעשיית המוזיקה ונצרבה בתודעת כולנו, כדבר הטוב ביותר שהגיח לעולם מאז המצאת הטמפקס.
´ריבולבר´, שראה אור בשנת 66´ (שנה שלמה אחת לאחר אחיו הצעיר) ממשיך את התהליך שהביטלס התחילו באלבום הנשמתי, ולוקח אותו צעד אחד קדימה. ג´ורג´ מרטין נוהג לספר, שלקראת העבודה על ריבולבר פנו אליו חברי הלהקה ולחצו עליו למצוא רעיונות חדשים, וגם דרך- לתרגם את אותם רעיונות חדשים למציאות. זיכרונו הבריטי טוען, שהיצירתיות שלהם הלכה וגברה מרגע לרגע והם בחנו את גבולות היצירה שלהם כל הזמן וללא הפסק. כתוצאה מכך- האלבום הציג תופעות מוזיקליות חדשות שלא אפיינו עד אז את אלבומי הלהקה וממילא את האלבומים של להקות אחרות, שאינן הביטלס.
רינגו היטיב להגדיר זאת כשסינן מתחת לאפו המונומנטאלי: "אני חושב שהתבגרנו. הגישה שלנו החלה להשתנות. אין ספק שהגראס השפיע, במיוחד על שני הכותבים. ומפני שהם התחילו לכתוב חומר שונה, גם אנחנו ניגנו באופן שונה".
מדהים איך למתופף די סטנדרטי יכולות לפעמים להיות הבלחות של גאון אמיתי.
ג´ורג´ לא ראה הבדל גדול כל כך בין "ראבר סול" ל"ריבולבר". מבחינתו הם יכלו להוות שני צדדים של אלבום אחד כפול, מכיוון שבעיניו הם היו המשך ישיר וטבעי אחד של השני.
יש להדגיש ולומר שבמקרה הזה אני והריסון רואים את הדברים עין בעין. למרות זאת, אם כך היו מתגלגלים פני הדברים בסופו של דבר, דומני כי ´ריבולבר´ היה חייב להיות צד ב´ של אותו האלבום.
"זה אקדח בכיס שלך או שאתה שמח לראות אותי?"
ומילה אחת על הכותבים - בעצם אולי יותר.
בריבולבר, מתחילים ג´ון ופול להתעצב ככותבים אינדיבידואליים ומסתמן הכיוון העתידי שכל אחד מהם יבחר לעצמו. בנוסף- ג´ורג´ הריסון מבליח פנימה עם 3 שירים נהדרים, שאמנם אינם מהווים את פסגת היצירה שלו, אך מבשרים על הפוטנציאל שטמון בתוכו. אם תרצו, ניתן לומר שבאלבום הזה ג´ורג´ הראה "בכוח" את מה שבאלבומים המאוחרים הוא יציג "בפועל".
אז מה יש בעצם באלבום הזה?
אני מניחה שהשורה התחתונה של המילים העליונות, היא שהאלבום הזה הוא פשוט אלבום מיוחד. אם לדייק יותר, אני חושבת שהייתה זו המיוחדות שלו, ששבתה את ליבי באופן סופי. החל מהעטיפה המונוטונית שנראית כשירבוט של אמן מתוסכל במיוחד, וכלה באופן החריג שבו האלבום נפתח - ריבולבר ניצב ראשון (ובגאון) על מדף הדיסקים המפואר שלי. פעם אחת, בערב קיץ הזוי במיוחד, ישבתי עם כמה חבר´ה מהקיבוץ וחלמנו כיצד יבוא יום ונקליט בעצמנו (ואולי לעצמנו) את ´ריבולבר´. בעודי שואפת ונושפת את עשן הסיגריות, סיננתי לעברם בהומור שאת השיעול בהתחלה - אני לבטח אבצע.
אם כך, אנחנו עומדים להתחיל. נראה לי שכולנו מוכנים. הדקו חגורות, סירקו שיערכם. הבה נספור יחד, אני ואתם, ונתחיל לסקור את הייחוד עליו הרחבתי כה רבות למעלה.
1...2...3... *שיעול* (הספירה אגב- לא בוצעה בהקלטה המקורית והיא הודבקה בשלב מאוחר יותר של העריכה).
שייקה לגברי במערכון ´המוסך´: "אז מה היה לנו"?
מרמור היה לנו? היה. * "טקסמן": שיר שהוא כולו אמירת הלל למרמור.
ג´ורג´ כתב אותו לאחר שקיבל מכתב גבייה על סך 96 פאונד והתמרמר על כך באופן קשה. מאוחר יותר ג´ון גילה, שהיה לו חלק בכתיבת המילים של השיר והתמרמר שלא ניתן לו הקרדיט על כך.
* "איי וונט טו טל יו": מסופר כי השיר היה ניסיון של ג´ורג´ "לנקות את ראשו" ולהביע את תסכולו ומירמורו על כך שיש הרבה דברים שהוא רוצה להגיד, אך לא יודע בדיוק איך.
חדשנות הייתה לנו? הייתה. - * "פור נואו וואן": בשיר הזה, מופיע כמעט לראשונה בשיר רוק, שימוש ב- בקרן היער המפורסמת.
* "טקסמן": זו הפעם הראשונה שהביטלס מזכירים בשירם, שמות של אנשים אמיתיים וחיים: מדובר על ראש הממשלה דאז הרולד ווילסון, וראש האופוזיציה אדוארד הית´.
* "איים אונלי סליפינג": לראשונה בשיר ביטלס- קטע הנגינה על הגיטרה מנוגן הפוך בהקלטה.
* "טומורואו נבר נואוז": השריקות שנשמעות מעט כמו ציפורים זייפניות, (יש המכנים אותן: "שחפים נשחטים") הן למעשה הקלטה של פול מקרטני צוחק, מנוגנת לאחור.
* "לאב יו טו": פיתחו שמפניות! זה השיר הראשון במסכת השירים ההודים של ג´ורג´ הריסון. הוא נכתב זמן קצר לאחר שג´ורג´ החל להתוודע לאמונות ותרבות המזרח. (התעניינות זו תחרוג עד מהרה מהתחומים הערטילאיים ותהפוך להתעניינות באנשים אמיתיים, כגון: ראבי שנקר ובהמשך המהרישי יוגי.). שיר זה הוא השיר הראשון של הביטלס שנכתב במיוחד עבור הסיטאר. (לעומת "הנורווגי" נניח, שיש בו סיטאר אך הוא לא נכתב עבורו).
* "טומרואו נבר נואוז": ה"לופים" שנשמעים ברקע הם 5 מכשירים חשמליים שפול הביא לאולפן ההקלטות... בשקית. בתקופה הזו ממש, פול החל להתעניין באפקטים אלקטרוניים ומיקסים משונים, וזוהי כנראה התוצאה.
ביקורת הייתה לנו? הייתה.
- השיר "טקסמן", היה השיר הראשון של ג´ורג´ העוסק בביקורת כלפי הממשל והחברה, והוא מלגלג בו על מערכת גביית המס הבריטית ושיטותיה. (מאוחר יותר הוא ישבור את כללי הכשרות וימשיל את החברה המערבית לחזירים).
חילוקי דעות היו לנו? היו.
- בשיר "אלינור רגבי" ג´ון הטיל למעשה ווטו על הקטע האחרון של השיר, בו היא נקברת לבד לנצח. במקום זה, הוא רצה שהיא תינצל ותמצא אולי מישהו להינצל איתו. כמה רומנטי מצידו. (לא הקשיבו לו.)
- את "פור נואו וואן" כתב פול, לאחר וויכוח מר עם ג´יין אשר.
- "שי סייד שי סייד": פול מספר שג´ון הביא את השיר לאולפן כמעט מוכן. הוא חושב שזה אחד משירי הביטלס היחידים שבהם הוא אינו מנגן בכלל, מכיוון שהוא הוקלט לאחר מריבה ביניהם.
וירטואוזיות סוליסטית הייתה לנו? הייתה.
- בשיר אלינור רגבי אף אחד מחברי הלהקה אינו מנגן. הוא מורכב רק מהשירה של פול וממיתרים.
-"איים אונלי סליפינג": לנון משחיז שיניים. למעשה השיר נכתב על כך שפול (שבתקופה הזו כבר החל להראות סימני מנהיגות ולוודא שיגיעו לכל חזרה) היה מופיע בביתו של ג´ון בשעות אחה"צ ומוצא אותו ישן, ללא אפשרות להעיר אותו בכלל.
"פור נואו וואן": רק פול ורינגו מופיעים בשיר (שירה ונגינה).
קונספירציות אניגמאטיות היו לנו? היו.
- תיאוריות רבות הועלו במהלך השנים בנוגע למקור השם "אלינור ריגבי". פול טען כי השם "אלינור" לקוח משחקנית בשם אלינור ברון, שהייתה חברתו לשעבר של ג´ון והשתתפה גם בסרט Help!. "ריגבי", היה שם של חנות יינות בריטית, שמולה עבדה ג´יין אשר. אבל באופן מפתיע, בשנות השמונים, נמצא ב-כנסיית פטר הקדוש קבר הנושא את אותו שם ממש, מטרים ספורים מהמקום בו פול הוצג לראשונה בפני ג´ון... אגב- אותה אלינור רגבי, נפטרה באוקטובר 1939 והיא בת 44 בלבד.
* "גוט טו גט יו אינטו מיי לייף": השיר נחשב תמיד כרמז עיקרי למותו של פול (כביכול) בתאונת דרכים. השיר הזה, היה אמור לסיים את האלבום והפך אחרי התאונה ליותר מסמלי, כשפול שר בו: "I was alone, I took a ride, I didn’t know what I will find there".
* "טומורו נבר נואוז": על אף שזה השיר האחרון בריבולבר הוא היה הראשון שהוקלט מבין השירים באלבום. ג´ון לנון צירף שיר במיוחד לתקליט, לאחר "מותו" של מקרטני ובו הוא כאילו עונה לפול: טומורו נבר נואוז. יש הטוענים כי השיר מהווה ללא ספק תגובה ראשונה מהירה של ג´ון למותו של פול.
היכן נכתבו השירים?
"אלינור רגבי": השיר נכתב בביתו של ג´ון, כשישבה החבורה העליזה מול הטלוויזיה עם עוד כמה חברים.
"גוד דיי סאנשיין": השיר, באופן לא מפתיע, נכתב ביום שטוף שמש במיוחד בביתו של ג´ון לנון.
"היר, ד'ר, אנד אברי וור": פול הגה את הרעיון לשיר, בעת ישיבה בבריכה בביתו של ג´ון. בתקופה זו יחסיו עם חברתו דאז, ג´יין אשר, היו בנסיקה והיוו השראה לשיר. במקביל, ג´ון לקח אז המון סמים, שגרמו לו לישון שעות רבות- עד הצהריים למעשה. פול החרוץ נאלץ לחכות לידידו העצלן בבריכה שבביתו ובינתיים ניצל את הזמן כדי לכתוב שיר.
- כתגובה, ג´ון כתב על פול, שנהג להעיר אותו משנתו המתוקה לעוד יום של עבודה באולפן, את השיר "איים אונלי סליפינג".
*מזל שהקבלן בנה לג´ון בית.*
"פור נואו וואן": נכתב ע"י פול במהלך חופשת סקי בשוויץ והוכיח לכולנו מדוע כדאי שיהיו גם שוויצרים בעולם.
חילופי תפקידים היו לנו? היו.
- סולו הגיטרה ב- טקסמן שייך דווקא לפול.
- בשיר "שי סייד שי סייד" - ג´ורג´ בכלל על הבס.
- ג´ון לנון ביקש מג´ורג´ מרטין שהקול שלו בשיר הזה, יישמע כמו הדאלי לאמה.
סמים היו לנו? נו, בוודאי!
- השיר "שי סייד שי סייד" התבסס על שיחה שערך ג´ון עם השחקן פיטר פונדה, במהלך אחד הטריפים שלהם מאל.אס.די בלוס אנג´לס. השיר נכתב לאחר שפיטר פונדה סיפר לג´ון על זה שכמעט ירה בעצמו למוות בתור ילד. מאוחר יותר ג´ון הסביר, שכולם שם היו מסטולים מהתחת וכל הדיבורים האלה על מוות, פשוט עשו להם רע.
* "גאט טו גט יו אינטו מיי לייף": פול מת? תמימים. הוא בכלל נכתב על חשיש.
* "טומורואו נבר נואוז": ג´ון לנון כתב את השיר לאחר שניגן לאחור הקלטה, בזמן שהיה על אל.אס.די. המשפט הראשון בשיר לקוח מ"החווייה הפסיכדלית" של טימותי לירי, אבי ה- אל.אס.די, שנלקחה כאמור מספר המתים הטיבטי. יוצא כי השיר כולו, נובע מחוויה של ג´ון בעקבות השימוש בסם.
* בשיר "אנד יור בירד קאן סינג", בגרסת האנתולוגיה, שומעים את הארבעה מתפקעים מצחוק לאורך כל השיר מסיבה בלתי ברורה. הסיבה ברורה מאוד חבר´ה. הם עשו הרבה סמים.
* "דוקטור רוברט": מדבר על רוברט פריימן, אדם בן 60 (אז) שהיה פיסיקאי גרמני (גרסאות אחרות אומרות שהוא היה רופא-שיניים), שפורסם בכך שסיפק כמויות ענק של סמים לסלבריטאים. מספרים שהתגאה בכך, שהוא יכול לציין 100 שמות של מפורסמים שהשתמשו בשירותיו, תוך 10 דקות בלבד. ג´ון לנו אמר על השיר: "עוד אחד שלי. בעיקר על סמים וגלולות. זה היה על עצמי. אני הייתי זה שכל הגלולות היו עליו בסיבובי הופעות... אחר-כך כולנו. פשוט שמרנו אותן בכיסים שלנו, לעת צרה". פול מקרטני הוסיף: "ג´ון ואני חשבנו שזה רעיון מצחיק – דוקטור פנטזיה שהיה עוזר לך בזה שהוא נותן לך סמים. זו הייתה פרודיה על הרעיון הזה".
* "ילו סאבמרין": הם בעצם גלולות הנמבוטל הצהובות, שהיו סם הרגעה.
בהקשר לזה מספרים, שבחווית ההזיה הראשונה של ג´ורג´ כתוצאה משימוש בסמים, הוא ראה את ביתו כצוללת צהובה, עם ג´ון על ההגאים...
"אושר- הוא אקדח חם"
בסוף העבודה על התקליט "ריבולבר", מתרחשת התאונה, בה כביכול נהרג פול מקרטני. הביטלס מפסיקים את הופעותיהם הפומביות באורח פתאומי. הכניסה המאסיבית לאולפן, היא זו שהניבה תוצאות מרחיקות לכת במרחב המוזיקלי של הלהקה.
הם כותבים על מוות.
הם כותבים על סמים.
הם כותבים על אהבה.
הם כותבים לי את האלבום שאני הכי אוהבת בעולם כולו. כן, אין ספק. אם הייתי צריכה להתחתן עם אלבום, הייתי מתחתנת עם ´ריבולבר´.
"ברוך אתה ה´ משמח חתן עם כלה"