צינורות של שלום

על הקשר בין הקליפ של פול מקרטני למלחמת העולם הראשונה ולערב חג המולד.

כשהיינו ילדים בשנות ה-80 המוקדמות, והיו כמה דקות בין תכנית לתכנית בערוץ הראשון והיחיד, נהגו לשבץ קליפים כדי למלא את הזמן - קוראים לזה "פילר" (Filler). הימים היו טרום ה-MTV, בלי ערוצי קליפים 24 שעות ביממה ובלי יוטיוב, כך שקליפ היה מצרך מאוד נדיר, בערך כמו שידור ישיר של משחק כדורגל. והשלוש-ארבע דקות האלה, בין "תצפית" ל"מבט לחדשות", נתנו לנו רגע להרגיש כמו בחו"ל ולראות את הזמרים, הזמרות והלהקות ממש מזיזים את הפה ושרים ולא רק תלויים לנו בחדר על הקיר כפוסטר מ"להיטון" או "מעריב לנוער".

הקליפים המובילים ששובצו כ"פילר" שאני זוכר באותה תקופה היו Out Here On My Own של הילדה ניקה קוסטה (גם ככה החדשות היו עצובות, אז היו צריכים לתת לנו לבכות גם לפני?), Careless Whisper של ווהאם/ג'ורג' מייקל ו-Pipes of Peace של פול מקרטני שכל כך אהבתי. ככל הנראה זה היה הקליפ שגרם לי לאהוב את פול ובעקבות זאת את הביטלס, הלהקה האהובה עליי ביותר עד היום.


הקליפ משנת 1983 מתאר את הפסקת האש המפורסמת של ערב חג המולד 1914, בשנה הראשונה של מלחמת העולם הראשונה. המקום בקליפ הוא צרפת והחיילים המתוארים היו הגרמנים והבריטים שקיבלו ממנהיגי המדינות משלוח של מתנות לחג לאזור הקרבות. הגרמנים קישטו את אזור הביצורים שלהם ושרו שירי חג בגרמנית כמו Stille Nacht והחיילים הבריטים ענו להם בשירי חג של הממלכה. הם החלו לצעוק אחד לשני "חג שמח" ובשלב מסוים יצאו מהשוחות ונפגשו בשטחי הפקר שם החליפו ביניהם מתנות, משקאות אלכוהוליים, סיגריות, שוקולדים והראו אחד לשני תמונות של בני המשפחה שמחכים לאהוביהם בבית. הם גם הביאו לקבורה את החיילים המתים ואף נערכו הלוויות משותפות, בהן שני הצדדים נתנו כבוד למתיהם וגם למתים של אויביהם. גם משחקי כדורגל נרשמו בין הצדדים ותאמינו לי שמשחק ידידות בין חיילי גרמניה לאנגליה בשדה הקרב של מלחמת העולם הראשונה, מרגש אפילו יותר ממשחק בין הנבחרות במונדיאל.


הפסקת האש הזו מתוארת במספר אזורי קרבות באירופה באותו חג מולד, חמישה חודשים אחרי תחילת המלחמה, כאשר בין הצבאות שהשתתפו היו רוסיה, גרמניה, אנגליה, צרפת ואוסטריה-הונגריה.


הדרגים הבכירים לא אהבו כל כך את הידידות הזו בין חיילי המדינות ובחגי המולד הבאים עד לסיום המלחמה, הם פקדו להפגיז בכל הכוח בחג כדי לא לגרום לזה לקרות שוב. בעיניי זה היה פשוט רגע קסום בין חיילים, שכל מה שהם רוצים זה להיות עכשיו בחג המולד עם המשפחות שלהם ועץ האשוח ובמקום זה הם תקועים בבוץ או בשלג עם נשקים. פול מקרטני משחק חייל בשני הצדדים וכמה זה יפה שהוא יצר קליפ כמחווה לאותו יום מופלא, שאם היתה לי מנהרת זמן והייתי מכיר אישית את דאג או טוני, הייתי שמח שישגרו אותי בדיוק לשם, לרגע הזה (רק שלא אשכח לקחת נעלי כדורגל אתי).


במשך שנים חיפשתי כילד את השיר הזה, כדי שאוכל להקשיב לו בטייפ דאבל קסט שלי, ולא הצלחתי למצוא אותו. מה שהיום אפשר לעשות בלחיצת יוטיוב/ספוטיפיי. אחרי שנים של ניסיונות, הצלחתי פעם אחת להקליט אותו מהרדיו, ואפילו מבלי שהשדרן ידבר (שזה בכלל נס), אבל חבר שרצה להקשיב לשיר לחץ בטעות על ה-REC במקום על ה-PLAY (לא הספקתי לשבור את הפלסטיק בקסטה שמונע הקלטה) והפתיח של השיר נמחק לי. בסוף מצאתי קלטת אוסף מעולה של פול מקרטני והשיר היה שם.


אז חג מולד שמח לכל מי שחוגג: חברים נוצרים שלי פה בארץ, חברים בחו"ל והלוואי שנזכה שהמלחמה היחידה שלנו תהיה המלחמה שלי להקליט את השיר הזה מהרדיו בשנות ה-80.


הקליפ הנפלא של פול כמובן בתגובה הראשונה. בתגובות הבאות גם הקליפים של ניקה קוסטה ולחישה פזיזה ומחווה שעשו לשיר תלמידי בית ספר ב-2014, לציון 100 שנה לפרוץ המלחמה.