מי גזרה שיערות מראשו של רינגו?

ב-11 בפברואר 1964, אחרי ההופעה ב-Washington Coliseum, השתתפו הביטלס בקבלת פנים שנערכה לכבודם בשגרירות בריטניה בוושינגטון, עפ"י הזמנת השגריר, לורד דייויד אורמסבי-גור, ורעייתו, ליידי סילביה.

ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר נכנסו לאולם קבלת הפנים בשגרירות רק בשעה 1:00 לפנות בוקר, והאורחים המכובדים, שהעבירו את זמן ההמתנה במינגלינג, אכילת כריכונים ולגימת קוקטלים, מיד הצטופפו סביבם, דחפו אותם, נגעו בהם, שאלו אותם שאלות ודרשו מהם חתימות. ברגע של הפוגה מהמהומה העניקו חברי הביטלס עותקים חתומים של האלבום האחרון שיצא בארה"ב , !Meet the Beatles, לזוכים בהגרלה שכל הכנסותיה ייועדו לצדקה עבור הארגון National Association for the Prevention of Cruelty to Children. רינגו, הפגין חוש הומור כשאמר לזוכים:

אם אתם לא אוהבים את התקליט הזה, אתם יכולים להחליף באחד של פרנק סינטרה.


זמן מה לאחר חלוקת הפרס, כאשר שוב הצטופפו סביבן הדיפלומטים ונשותיהם, הרגיש רינגו שמישהו ניגש אליו מאחור וגוזר שיערות מראשו. זה הרגע שהחליטו הארבעה שדי להם ועזבו את המקום בזעם. בדרכם החוצה אמרה להם אשת השגריר:

אני מצטערת על כל מה שקרה. בטח לא היה לכם כיף.


ג'ון לנון סיפר על האירוע בראיון למגזין רולינג סטון, בשנת 1971:

בשגרירות האמריקאית, או בשגרירות הבריטית בוושינגטון, או איפה שזה לא היה, איזו בהמה גזרה את שערו של רינגו. יצאנו משם מקללים את כולם, פשוט עזבנו באמצע

בראיון שהעניק רינגו בשנת 1983, הוא סיפר:

כשהיינו בוושינגטון הוזמנו לקבלת פנים בשגרירות הבריטית, מה שהיה מאוד נחמד מצדם, אבל זה היה מזוויע. לא הכרנו אף אחד ורוב האנשים שם לא התייחסו למוזיקה שלנו בשום צורה. אחרי שכולם שתו מספר משקאות הם נהיו ממש אידיוטים ובחור אחד בא אלי מאחור ופשוט גזר לי את השיער וזה כל כך הרגיז אותי. התחלתי לצרוח ולא נשארנו שם לעוד הרבה זמן. הדיפלומטים האלה פשוט לא יודעים איך להתנהג.


אחרי האירוע, פנתה חברת הפרלמנט הבריטי, ג'ואן קנל, לשר החוץ, ראב באטלר, ודרשה ממנו לחקור את התקרית, בזו הלשון:

האם זה נכון שהבדרנים הבריטיים הצעירים, המכונים הביטלס, קיבלו יחס גרוע מהדיפלומטים הבריטיים?


במכתב לשר החוץ הבריטי, מתאריך ה-10 במרץ 1964, כתב השגריר בוושינגטון, שעפ"י החשד, מי שגזרה את שיכותיו של רינגו, הייתה אשתו של אחד הדיפלומטים, אך הוא לא ציין את שמה או את שם הדיפלומט. כך נסגר העניין מבחינת משרד החוץ הבריטי. עם זאת, התקשורת לא הרפתה מהתקרית והיא גילתה, בסופו של דבר, שהמעשה לא נעשה ע"י דיפלומט או אשת דיפלומט אלא ע"י מעריצה בת 18 בשם בוורלי מרקוביץ', שהצליחה להסתנן לקבלת הפנים.

בוורלי הייתה עובדת בארגון National Institutes of Health, ויצאה באותו לילה לדייט עם די ג'יי מקומי, שהציע לה להצטרף לקבלת הפנים לכבוד הביטלס בשגרירות הבריטית, לאחר שהצליח, דרך קשריו, להשיג זוג הזמנות. בחצות הלילה, לאחר המתנה ארוכה לבואם של חברי הביטלס לשגרירות, ביקשה בוורלי מבן זוגה שייקח אותה הביתה שכן אביה דרש שתחזור עד אז. בן הזוג לא רצה לפספס את ההזדמנות לראות את הביטלס וסירב לבקשתה. כשסופסוף התייצבו חברי הביטלס בשגרירות, כאמור, בשעה 1:00 לפנות בוקר, שכחה בוורלי מאביה ואף הצליחה לקבל חתימות מפול, ג'ורג' ורינגו. ג'ון היה היחיד שסירב לחלק חתימות לכל מי שדרש. שוב פנתה בוורלי לבן זוגה והתחננה שייקח אותה הביתה, ושוב נענתה בסירוב. לטענתה של בוורלי, היא החליטה לעשות מעשה שיוביל לגירושם מהשגרירות וכך היא תוכל להגיע הביתה. בוורלי שלפה מהתיק שלה מספריים קטנות לגזירת ציפורניים, ניגשה לרינגו מאחורי גבו, וגזרה שיערות מראשו. בוורלי סיפרה שהבחירה ברינגו הייתה משום שהוא הנמוך מבין הארבעה, ומשום שהיא נעלה נעלי עקב המשימה הייתה יחסית קלה עבורה. במעשה הזה, הצליחה בוורלי להשיג את מבוקשה, והיא ובן זוגה מיד סולקו מהמקום ע"י אנשי האבטחה. לאחר שהתפרסם הסיפור של בוורלי בתקשורת, היא החלה לקבל מכתבים ממעריצים רבים המתחננים שתשלח להם שיערה או שתיים. כדי לא לאכזב אותם גזרה בוורלי שיערות מראשה של אמה, ושלחה אותם במעטפות כאילו היו השיערות של רינגו.

הפעם הבאה שבה הוזמנו הביטלס לקבלת פנים רשמית, הייתה ב-4 ביולי 1966, ע"י אימלדה מרכוס, אשת נשיא הפיליפינים. הפעם הביטלס לא הגיעו והמהומה שהתעוררה הייתה הפעם הרבה יותר גדולה.


כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה