כמה מתופפים היו לביטלס?

נתחיל בשורה התחתונה: לביטלס היו ארבע-עשר מתופפים.


בשנת 1956, כשג'ון לנון היה נער בן 16 שלמד (או יותר נכון העביר את זמנו) בבית הספר התיכון Quarry Bank High School for Boys שבליברפול, החליט להקים להקה עם חברו הטוב פיט שוטון. ללהקה הם קראו הקווארימן, על שם בית הספר שבו למדו. באותו זמן צירפו ללהקה נערים בני גילם כולל נער בשם קולין האנטון בתפקיד המתופף. למה דווקא הוא? לא כי היה מתופף מוכשר אלא כי פשוט הייתה לו מערכת תופים. אמנם מערכת מאוד פשוטה ובסיסית אבל באותם הימים היה נדיר למצוא מישהו עם מערכת תופים שכן זה היה דבר יקר. קולין, בניגוד לרוב הנערים, עבד במקביל ללימודים, ובכסף שחסך קנה לו מערכת תופים. קולין היה בלהקה גם כאשר פול וג'ורג' הצטרפו אליה. ב-1/1/1959, הופיעו הקווארימן, לרגל השנה החדשה, במועדון בשם Speke Bus Depot Social Club. אביו של ג'ורג', שהיה חבר באותו מועדון של חברת האוטובוסים בליברפול, אירגן להם שם הופעה. החבר'ה תפסו ראש טוב, ג'ון ופול השתכרו וההופעה הייתה קטסטרופה. בדרך הביתה, באוטובוס, פול וג'ון, שיכורים לגמרי, המשיכו לעשות שטויות, לחקות אנשים בעלי מוגבלויות. ולהאשים את קולין שבגללו ההופעה הייתה כל גך גרועה. כל זה עיצבן את קולין שהיו לו חברים עם מוגבלויות, התפתח ביניהם ויכוח וקולין ירד עם מערכת התופים שלו בתחנה כלשהי, לפני התחנה שלו (ונאלץ לגרור את המערכת עד לביתו). מאז הלהקה לא שמעה ממנו עוד. קולין האנטון היה המתופף הראשון.


הלהקה נשארה אז בלי מתופף. בינתיים המשיכו להופיע כשלישיה, רק עם גיטרות, וכאשר נשאלו מה עם מתופף הם ענו "הקצב נמצא בגיטרות". אבל זה היה מצב שלא יכול היה להימשך. ב-1959 פעלה הלהקה תחת שם אחר, הסילבר ביטלס, וחוץ מג'ון, פול וג'ורג', היה חבר בה גם סטיוארט סאטקליף וניהל אותה אלן וויליאמס. למרות שלא קיים תיעוד או צילומים, ידוע על פי עדויותיו של פול ואחיו מייק כי מייק לעיתים תופף בהופעות. מייק מקרטני היה המתופף השני.


הלהקה התקשתה להופיע בלי מתופף עד שבסוף 1959 הצטרף אליה המתופף טומי מור, שהיה מבוגר מהם. טומי היה בן 25 כאשר ג'ון היה בן 19 והיתר צעירים עוד יותר. טומי היה מתופף בחסד, על-פי העדויות, כולל של אלן וויליאמס. ההיכרות בין הסילבר ביטלס וטומי נעשתה באמצעות קאס מלהקת קאס והקסנובס – להקה מקומית שנחשבה לטובה מאוד בימים ההם. טומי, שהיה מתופף חובב (אבל, ככל הנראה, מצוין), עבד במפעל לבקבוקים בשם Garston Bottle Works וכך פרנס את עצמו ואת חברתו – איתה גר ביחד. טומי מור היה המתופף השלישי.


אומנם טומי היה מתופף מוכשר אבל זה לא הלך חלק. ב-10/5/1960 הלהקה התייצבה לאודישן אצל האמרגן הלונדוני הידוע, לארי פארנס שחיפש עבור הזמר שלןו, בילי פיורי, להקה שתלווה אותו במסע הופעות בסקוטלנד. הלהקות שהתייצבו לאודישן היו: רורי סטורם וההוריקנס, קאס והקסנובס והסילבר ביטלס. טומי לא הופיע לתחילת האודישן. אף אחד לא ידע למה והחבר'ה התחילו להילחץ כי התור שלהם להופיע התקרב. הסיבה שבגללה טומי לא הגיע היו הצרות שעשתה לו החברה שלו שרצתה שיעזוב את הלהקה, בה הרוויח מעט מאוד כסף ובגללה היו לו הוצאות (על נסיעות והובלת מערכת התופים להופעות). היא רצתה שיחזור לעבודה מסודרת במפעל לבקבוקים. כשהתור של הסילבר ביטלס הגיע התייצב על התופים המתופף של להקת קאס והקסנובס, ג'וני האצ'ינסון. סופסוף הגיע טומי באיחור גדול ותפס את מקומו על התופים. ג'וני האצ'ינסון היה המתופף הרביעי.


ביל הרי, עורך המגזין Mersey Beat, מספר שבמאי 1960 הגיעה הלהקה להופעה במועדון Lathom Hall וטומי מור לא הביא את מערכת התופים שלו. טומי ביקש מקליף רוברטס, המתופף של להקה אחרת שהופיעה באותו ערב, קליף רוברטס והרוקרס, להשאיל לו את מערכת התופים שלו. קליף סירב משום שמערכת התופים הייתה חדשה והתנדב לתופף בעצמו עם הסילבר ביטלס באותו ערב. קליף רוברטס היה המתופף החמישי.


ב-11/6/1960, חודש לאחר שהצטרף, טומי שוב לא הופיע כאשר הלהקה התכוננה למופע שנקבע להם במועדון Grosvenor Ballroom הנמצא מעבר לנהר המרזי. החבר'ה התפוצצו מלחץ והחליטו ללכת לביתו ולגרור אותו להופעה. כשהגיעו לבית מצאו את החברה של טומי מקללת אותם ושולחת אותם לעזאזל. היא הודיעה להם שטומי חזר למפעל לבקבוקים ושלא ינגן איתם עוד. כשחבר'ה הבינו שאין עם מי לדבר הם פנו למפעל כדי לשכנע את טומי לבוא איתם למופע. שם מצאו אותו נוהג על מלגזה ולמרות תחנוניהם הוא לא בא איתם. הלהקה חזרה למועדון Grosvenor Ballroom בלי מתופף. כשהם עלו לבמה הודיע ג'ון לנון למיקרפון: "מכיוון שהמתופף שלנו תקע לנו ברז, אין לנו מי שיישב על התופים. אם יש כאן מישהו שיודע לתופף מוזמן לעלות לבמה". ג'ון אמר את זה כבדיחה אבל להפתעתו, הבריון הכי קשוח בקהל עלה לבמה. שמו היה רוני או לפחות כך כולם הכירו אותו. הסתבר שרוני לא ידע לתופף והניסיון הכי קרוב שהיה לו לזה היה להרביץ למתופפים של להקות שהופיעו במועדון הזה. הבחור הרעיש במשך כל ההופעה וג'ון וחבריו לא העיזו להגיד לו לעוף משם. בהפסקה אמר להם רוני הנלהב מהחוויה שמעכשיו הוא המתופף הקבוע של הלהקה. אף אחד מהם לא העיז להגיד לו "לא, תודה". ג'ון התקשר מהר לאלן וויליאמס וביקש ממנו לבוא לסייע. אלן הגיע לקראת סוף ההופעה וראה את רוני מספר לכולם שהוא חבר קבוע בלהקה. אלן תפס תושייה וסיפר לו שיש להם מתופף קבוע אחר שחולה הלילה אבל אם בעתיד הוא יעזוב אותם, הם בוודאי ייקחו אותו. רוני שלא רק היה בריון אלא די טמבל, קנה את הסיפור ונפרד מהם לשלום. למרות ניסיונות רבים שנעשו, זהותו של רוני נשארה עלומה עד היום. רוני היה המתופף השישי.


ביוני 1960 צירפו הסילבר ביטלס ללהקה את המתופף נורמן צ'פמן. ערב אחד, כשהם יצאו מהמועדון The Jacaranda, שהיה בבעלות אלן וויליאמס ושם נהגו להופיע, שמעו מחלון של בניין מולם מישהו מתאמן על תופים, זה היה נורמן צ'פמן. נורמן הספיק להופיע עם הלהקה בשלוש הופעות בלבד עד שנאלץ לעזוב אותם כי תאריך הגיוס לצבא הגיע. נורמן צ'פמן היה המתופף השביעי.


ב-6/8/1960 השם של הלהקה הוא הביטלס והם ביקרו במועדון The Casbah של מונה בסט וראו הופעה של להקה בשם הבלאקג'קס שהמתופף שלה היה פיט בסט. באותו זמן הביטלס עמדו לצאת לסיבוב הופעות ראשון בהמבורג והיו לחוצים להשיג מתופף כפי שנדרש מהם לשם כך. ב-12/8/1960 הם בחנו את פיט בסט ולאחר שהוא עבר את האודישן הם קיבלו אותו ללהקה. פיט נסע איתם להמבורג. שם הם פגשו את חברי הלהקה רורי סטורם וההוריקנס והתחברו מאוד עם המתופף שלה, רינגו סטאר. הביטלס הופיעו לסירוגין בהמבורג ובליברפול עם פיט כמתופף. פיט בסט היה המתופף השמיני.


ברפרטואר של הלהקה נהג פיט בסט לשיר שני שירים: Pinwheel Twist (שיר שכתב פול מקרטני) ו-The Peppermint Twist (שיר שכתבו ג'ואי די והנרי גלובר). לשם כך פיט עמד בחזית הבמה ופול מקרטני תופף במקומו. פול מקרטני היה המתופף התשיעי.


בנובמבר 1961 בריאן אפשטיין גילה את הביטלס ונהפך לאמרגן החדש של הלהקה. בריאן ניסה נואשות להשיג להם חוזה הקלטות בלונדון. לאחר מסע ארוך ומפרך הוא הגיע לג'ורג' מרטין מחברת EMI ונקבע להם אודישן ב-6/6/1962. בתום האודישן ג'ורג' מרטין העיר שלא אהב את התיפוף של פיטס בסט. לא רק זה, גם החבר'ה כבר הרבה זמן שלא ממש הסתדרו איתו. בניגוד להם, פיט היה בחור מופנם, ביישן ולא הסתגל לסחבקיות שלהם. החבר'ה ביקשו מבריאן להודיע לו שהוא מחוץ ללהקה. ב-16/8/1962 בריאן הזמין את פיט למשרדים שלו והודיע לו שהוא בחוץ. באותו ערב הייתה לביטלס הופעה במועדון Riverpark Ballroom ואת מקומו של פיט מילא ג'וני האצ'ינסון (המתופף הרביעי) שאז ניגן בלהקה הביג ת'רי. יומיים לפני שבריאן הודיע לפיט שהוא בחוץ, כבר נוצר קשר עם רינגו סטאר, המתופף של להקת רורי סטורם וההוריקנס, והוצע לו להצטרף לביטלס במקום פיט. רינגו לא היסס יותר מדי והסכים. ב-18/8/1962 הביטלס הופיעו במועדון Hulme Hall והפעם לראשונה עם רינגו סטאר כמתופף שלהם. הקהל שמאוד אהב את פיט (במיוחד הבנות) כעס. בהופעה שהתקיימה למחרת במועדון Cavern Club ההפגנות נעשו אלימות וג'ורג' אף חטף פנס בעין. רינגו סטאר היה המתופף העשירי.


ב-11/9/1962 הביטלס התייצבו באולפני EMI כדי להקליט את הסינגל הראשון שלהם, Love Me Do. ג'ורג' מרטין, שידע שהלהקה מגיעה הפעם עם מתופף אחר לא היה משוכנע שהוא יהיה מספיק טוב והביא לאולפן מתופף מקצועי בשם אנדי ווייט, אשר תפס את מקומו של רינגו שנאלץ להסתפק במרקס בשיר P.S. I Love You ובתוף מרים בשיר Love Me Do. בסופו של דבר, ג'ורג' מרטין השתכנע שרינגו ראוי להיות המתופף של הביטלס ובאלבום Please Please Me הוא השתתף כמתופף. אנדי וייט היה המתופף האחת-עשרה.


הזמן עובר והביטלס הפכו להיסטריה עולמית וב-3/6/1964 נאלץ רינגו להתאשפז בבית החולים הלונדוני University College Hospital על רקע דלקת שקדים ודלקת בלוע. הביטלס עמדו לצאת למסע הופעות עולמי והיה צורך דחוף למצוא פתרון. ג'ורג' הריסון היה בעד ביטול ההופעות. בריאן הכריע והחליט למצוא ממלא מקום. ג'ורג' מרטין הציע את ג'ימי ניקול. הוא נבחר כי הוא היה מתופף מוכשר מאוד מצד אחד ודי אלמוני, מצד אחר, דבר שלא היה עלול להביא לפרשנויות מצד התקשורת והקהל, כאילו הוא מחליף את רינגו לתמיד. ב-15/6/1964 הצטרף רינגו בחזרה ללהקה באוסטרליה וג'ימי חזר לאלמוניותו. ג'ימי ניקול היה המתופף השתיים-עשרה.


הביטלס המשיכו להצליח והפכו ללהקה הטובה בעולם. אבל ב-1968 העניינים לא הסתדרו כל-כך טוב וב-22/8/1968 עזב רינגו את הלהקה. באותו יום ישב פול מקרטני (המתופף התשיעי) על התופים בהקלטת השירים Back in the USSR ו-Dear Prudence. הדבר המעניין בשיר Back in the USSR הוא שבזמן ה-overdubs לשיר, ג'ון לנון תופף וגם ג'ורג' הריסון תופף. זהו השיר היחידי שבו כל חברי הביטלס, חוץ מרינגו סטאר המתופף הקבוע של הלהקה, מתופפים בו. ג'ון לנון היה המתופף השלוש-עשרה של הלהקה.


ג'ורג' הריסון היה המתופף הארבע-עשרה של הלהקה.


ב-14/4/69 שוב ישב פול (המתופף התשיעי) על התופים בהקלטת השיר The Ballad of John and Yoko. היו הזדמנויות נוספות שבהן פול ניגן על התופים.


כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה