יוקו אונו פירקה את הביטלס? אז זהו, שלא...

עודכן ב: 8 מרץ 2019

מאז ה-10 באפריל 1970, כשפול מקרטני הודיע קבל עם, ועדה שהוא עוזב את הביטלס, מה שמיד הובן, ובצדק, כסיום דרכה של הלהקה, אמצעי התקשורת, המעריצים, הפרשנים וכאלה שראו את עצמם למומחי ביטלס, האשימו את יוקו אונו. בעיניהם יוקו אונו היא זו שפירקה את הביטלס. אז זהו, שלא.


ג'ון לנון הקים את להקתו הראשונה בשנת 1956, וצירף אליה את פול בשנת 1957 ואת ג'ורג' בשנת 1958. תופעת הביטלמניה התחילה בליברפול בשנת 1961, לאחר שהלהקה חזרה מהביקור הראשון בהמבורג, התפשטה בכל בריטניה בשנת 1963, ובארצות הברית, ויתר העולם, בתחילת שנת 1964. משמעות הדבר שג'ון היה בלהקה במשך 14 שנה ללא הפסקה, ג'ון, פול וג'ורג' היו ביחד כ-12-13 שנה, חברי הביטלס חוו את טירוף הביטלמניה במשך 10 שנים, וביתר שאת ב-7 השנים האחרונות של הלהקה. וכל זה כשג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו הם בחורים צעירים מאד, ועוד לא היו בני 30 כשהלהקה התפרקה. כדי להתמודד עם הלחצים העצומים שהחיים האלה זימנו להם נעזרו חברי הלהקה באלכוהול, סמים ויחסים מזדמנים עם אלפי נשים, ואלה גרמו להם לעתים יותר נזק מתועלת. הארבעה חיו חיי טירוף שמעט בני אדם על פני כדור הארץ ולאורך ההיסטוריה חיו כמוהם, והיה ברור שלא ניתן היה להמשיך בכך לאורך זמן. פירוק הלהקה מתי שהוא היה דבר בלתי נמנע.


ב-29 באוגוסט 1966 הופיעו הביטלס בפעם האחרונה בפני קהל של רוכשי כרטיסים, בקלאנדסטיק פארק שבסן פרנסיסקו. ההחלטה להפסיק להופיע התקבלה פה אחד ע"י כל ארבעת חברי הביטלס, כפי שהם הקפידו לגבי כל החלטותיהם. והיה לזה מספר סיבות: הם מאסו בחיים של מטוס-מלון-אולם-מטוס-מלון-אולם ללא הרף; כאמנים, הם היו מתוסכלים מכך שהקהל לא בא להופעותיהם כדי לשמוע את המוזיקה שלהם וצורח ללא הפסק מתחילתן ועד לסופן; והמוזיקה שלהם, שהלכה ונהייתה מורכבת יותר, בעיקר אחרי האלבומים Rubber Soul ו-Revolver, לא הייתה ניתנת לביצוע בהופעותיהם באמצעים שהיו קיימים אז. אומנם ההחלטה להפסיק להופיע התקבלה, כאמור, פה אחד אבל לא בהכרח בהסכמה רחבה. מצד אחד ג'ון וג'ורג' מאסו בהופעות ומצד אחר פול ייחס להן חשיבות גדולה בשל הקשר, שהוא חשב כהכרחי, של הלהקה עם הקהל.



אחרי ההופעה בקלאנדסטיק פארק החלו הביטלס לעסוק בפרויקטים עצמאיים. בשלב המידי, בחר ג'ון להשתתף בסרט How I Won the War שיצא בשנת 1967; פול כתב את פס הקול לסרט The Family Way שיצא בשנת 1967; ג'ורג' נסע להודו להתעמק במוזיקה ההודית ובהינדואיזם. פרויקטים אלה היו הפרויקטים העצמאיים הראשוניים שבהם עסקו ג'ון, פול וג'ורג' מאז שנפגשו בשנות ה-50. ומאז כולם עסקו בפרויקטים עצמאיים נוספים בזמן שהלהקה עדיין הייתה פעילה. ג'ון הוציא עם יוקו אונו את האלבומים Unfinished Music No. 1: Two Virgins, שיצא בשנת 1968, Unfinished Music No. 2: Life with the Lions ו-Wedding Album, שיצאו בשנת 1969. ג'ון השתתף בשנת 1968 במופע The Rolling Stones Rock and Roll Circus כחלק מלהקת דירטי מאק, עם אריק קלפטון, קית' ריצ'רדס ומיץ' מיטשל, ובפסטיבל המוזיקה בטורונטו אונו בשנת 1969, כחלק מלהקת פלסטיק אונו בנד, עם אריק קלפטון, קלאוס פורמן, אנדי ווייט ויוקו, הוציא את האלבום Live Peace in Toronto 1969. בנוסף, לקח ג'ון חלק בפרויקטים לקידום השלום, בתערוכות, בסרטונים ובמיצגים.

הנה הטריילר של הסרט How I Won the War בהשתתפות ג'ון לנון משנת 1967:

https://www.youtube.com/watch?v=d8cK7Z78o8k


הנה האלבום The Family Way של פול מקרטני משנת 1967:

https://www.youtube.com/watch?v=hD9N5YTnpzU&t=239s


הנה האלבום Unfinished Music No. 1: Two Virgins של ג'ון לנון ויוקו אונו משנת 1968:

https://www.youtube.com/watch?v=Wm3_edNr2-w&t=314s


הנה האלבום Unfinished Music No. 2: Life with the Lions של ג'ון לנון ויוקו אונו משנת 1969:

https://www.youtube.com/watch?v=_5YXmiZDOSc


הנה האלבום Wedding Album של ג'ון לנון ויוקו אונו משנת 1969:

https://www.youtube.com/watch?v=nBylZDLKQhY


הנה השיר Yer Blues בביצוע ג'ון לנון ולהקת דירטי מאק מתוך המופע The Rolling Stones Rock and Roll Circus משנת 1968:

https://www.youtube.com/watch?v=fj4aJ8R0k2Y


הנה האלבום Live Peace in Toronto 1969 בהשתתפות ג'ון לנון ולהקת פלסטיק אונו בנד משנת 1969:

https://www.youtube.com/watch?v=7nw1JqDtU9Q


פול מקרטני עבד בסוף שנת 1969 ותחילת שנת 1970 על האלבום McCartney שיצא בשנת 1970. הנה השיר The Lovely Linda מתוך האלבום McCartney של פול מקרטני משנת 1970:

https://www.youtube.com/watch…


ג'ורג' כתב בשנת 1968 את פס הקול לסרט Wonderwall שיצא באלבום בשם Wonderwall Music, ובשנת 1969 הוציא את האלבום Electronic Sound. הנה האלבום Wonderwall Music של ג'ורג' הריסון משנת 1968:

https://www.youtube.com/watch?v=yBnlNRboHlo


הנה האלבום Electronic Sound של ג'ורג' הריסון משנת 1969:

https://www.youtube.com/watch?v=HeNCbzCqF6Q&t=886s



רינגו סטאר עבד בשנת 1969 על האלבום Sentimental Journey שיצא בשנת 1970, והשתתף בסרטים Candy שיצא בשנת 1968 ו-The Magical Christian שיצא בשנת 1969. הנה השיר Sentimental Journey מתוך האלבום Sentimental Journey של רינגו סטאר שיצא בשנת 1970:

https://www.youtube.com/watch?v=mrrHm-rYuXE


הנה הטריילר של הסרט Candy בהשתתפות רינגו סטאר משנת 1968:

https://www.youtube.com/watch?v=XghPOP2b9mw


הנה הטריילר של הסרט The Magic Christian בהשתתפות רינגו סטאר משנת 1969:

https://www.youtube.com/watch?v=szpXshpuAso&t=2s


ב-27 באוגוסט 1967 נפטר בריאן אפשטיין מתאונה שבמהלכה שתה יותר מדי אלכוהול לפני שנטל את המנה היומית של כדורי השינה. כשחברי הביטלס חשבו על עתידם, ובמיוחד כשנודע להם שאחיו של בריאן, קלייב, מנהל מגעים למכירת זכויות הניהול של הלהקה, הם החליטו שהם ינהלו את עצמם.

פול, אמנם כיבד את מנהיגותו של ג'ון כמייסד הלהקה, אך ניצל את הרגע הזה ואת התעניינותו הפוחתת של ג'ון בלהקה לטובת פרויקטים שמחוצה לה, והחל לקחת עליה פיקוד. כך יזם פרויקטים מוצלחים, כמו האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band שיצא בשנת 1967, ומוצלחים פחות, כמו הסרט Magical Mystery Tour שיצא בשנת 1967, ופרויקט Get Back בשנת 1969, ושבסוף לא מומש. ג'ון זרם בהתחלה עם פול אבל עם הזמן הדבר יצר לא מעט מתחים ביניהם, ובין כולם. אלה באו לשיאם בזמן הקלטת האלבום הלבן, כשרינגו פרש זמנית מהלהקה, ובמהלך פרויקט Get Back, כשג'ורג' פרש זמנית מהלהקה. הנה הקטע מתוך הסרט Let It Be שצולם במהלך הפרויקט Get Back ובו תועד עימות בין פול לג'ורג':

https://www.youtube.com/watch?v=IJQx9-GXAic


בינואר 1968 הקימו הביטלס מיזם עסקי בשם Apple Corps, שעסק במוזיקה, בסרטים, באלקטרוניקה, במכירת בגדים ועוד. במסגרתו רצו הביטלס לתת הזדמנות לאמנים מוכשרים שנאבקים בצעדיהם הראשונים בתעשיית המוזיקה. המיזם הזה העמיק עוד יותר את ההתעסקות של כל אחד מחברי הביטלס בפרויקטים נפרדים, בעיקר פול שהפיק אמנים כמו להקת בדפינגר והזמרת מרי הופקינס, וג'ורג' שהפיק את הזמר ג'קי לומקס.


ההתעסקות של הביטלס בפרויקטים עצמאיים הדגישה את דרכיהם המוזיקליות החדשות והשונות שהם פיתחו בנפרד. ג'ורג' כבר התעניין קודם לכן במוזיקה ההודית, אבל גם התנסה במוזיקה אוונגרדית-אלקטרונית, ג'ון פנה לכיווניים ניסיוניים, כמו השיר Revolution 9, שמאד עצבן את פול, ופול פנה לכיוונים שונים ומגוונים, שחלקם שמאד עצבנו את ג'ון, כמו השירים Obla-Di-Obla-Da ו-Maxwell's Silver Hammer. ההבדלים המוזיקליים ביניהם הוסיפו גם הם מתחים רבים. גם ג'ורג' סבל מכך, ושירים רבים ומעולים שלו כמו All Thing Must Pass ו-Isn't It a Pity, נדחו ע"י ג'ון ופול, ובסופו של דבר, אחרי פירוק הלהקה, מצאו את עצמם באלבום המשולש המעולה והמשובח All Things Must Pass שיצא בנובמבר 1970, יחד עם הרבה שירים נוספים שג'ון ופול זלזלו בהם ולא נכללו בתקליטים של הביטלס.


המיזם Apple Corps היה בסופו של דבר כישלון עסקי וגרם לביטלס להפסדי כסף בלתי פוסקים. פול וג'ון היו מודאגים מכך אבל כל אחד פנה לפתרון שונה. פול ביקש לגייס את חמותו, לי איסטמן, ואת בנו, ג'ון, כמנהלים העסקיים של הביטלס כדי שיוציאו אותה מהבוץ הפיננסי שאליו נקלעו. ג'ון בחר באלן קליין, איש עסקים אמריקאי מפוקפק שבעבר עבד עם הרולינג סטונס, כדי שיהיה המושיע הפיננסי של הביטלס. הוויכוח על בחירת המנהל הפיננסי של הלהקה העמיק את המתחים שהיו בין חבריה ויצר קואליציה של ג'ון, ג'ורג' ורינגו מול פול.


כל התהליכים הללו הגיעו לשיא ב-20 בספטמבר 1969, כאשר ג'ון הודיע שהוא "מתגרש", כדבריו, מהלהקה, דבר שנשמר בסוד מסיבות מסחריות עד שפול הודיע על פרישתו ממנה. פול, שחש שהקשרים המשפטיים בין חברי הביטלס מגבילים את חופש הפעולה שלו כאמן, תבע את חבריו בבית המשפט וב-9 בינואר 1975 הקשרים הללו הותרו והביטלס חדלו לפעול כישות משפטית.


משקלה של יוקו אונו בפירוק הלהקה שאף לכלום ושום דבר. ג'ון פגש את יוקו לראשונה ב-9 בנובמבר 1966 והיחסים הרומנטיים ביניהם נרקמו ב-19 במאי 1968, בזמן שהתהליך שהוביל לפירוק הביטלס כבר היה בעיצומו וספק אם ניתן היה לעצור אותו. ג'ון, שהיה נשוי לסינת'יה מאז 1962, על רקע כניסתה להריון ולא מבחירה מודעת בין זוג אוהבים, חי בריחוק ממנה ומבנם, ג'וליאן, וקיים יחסים עם אלפי נשים אחרות מאחורי גבה. הוא מצא ביוקו אישה שהציתה את תשוקתו ואהבתו, ושותפה מלאה למימוש דרכיו האמנותיות החדשות שכבר היה בחיפוש אחריהן. כאשר פירוק הביטלס הפך לפומבי, תחושת האבל הכבדה שחשו המעריצים, התקשורת ודעת הקהל, הובילה להפיכתה של יוקו לשעיר לעזאזל. והיא הייתה מטרה קלה, על רקע מוצאה, מגדרה ותדמיתה כאמנית שוליים. נכון הדבר שיוקו עצבנה את פול, ג'ורג' ורינגו אבל זאת, משום שגברים שגדלו בצפון אנגליה של שנות ה-50, הם לא רצו שאף אישה תתערב להם בעבודה, ובוודאי לא אישה שמביעה את דעתה. כיום, קיים קונצנזוס רחב בקרב מומחי הביטלס, פול, רינגו, ובזמנו ג'ורג', שהחשיבה שיוקו פירקה את הביטלס שגויה ונובעת מבורות, גזענות ושוביניזם.

כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה