חיפושית תלת-ראשית – סודות כתיבת השירים של הביטלס

פורסם לראשונה בWordsandmusic.


אז מישהו אתגר אותי לפצח את הביטלס. הוא אולי לא יודע שהוא אתגר אותי, אבל הנה אנחנו כאן. וזה לא שאני מתיימר להיות בעל מסוגלות מיוחדת לעשות זאת, אבל שנים של חקירת הנושא כן הובילו אותי לכמה תובנות פה ושם.

אז מישהו אתגר אותי לפצח את הביטלס. הוא אולי לא יודע שהוא אתגר אותי, אבל הנה אנחנו כאן. וזה לא שאני מתיימר להיות בעל מסוגלות מיוחדת לעשות זאת, אבל שנים של חקירת הנושא כן הובילו אותי לכמה תובנות פה ושם, ואם היו מאלצים אותי (או סתם מאתגרים אותי, מסתבר), לחפור מתחת להקלטות הלייב המהודקות להפליא, להרמוניות העילאיות של שלושת הזמרים, להפקות הכה מוקפדות תוך מתיחת גבולות אולפני ההקלטות והמצאות הסאונדים החדשים, שתמיד חיפשו, מגיע עד למלודיות הכה עשירות, מתוחכמות ופשוטות בו זמנית וחופר אפילו מתחתיהן, הייתי מגיע לתשובה הבאה:


חיפושית תלת ראשית


החלק הקשה ביותר בכתיבת שיר הוא ה-“לאן אני ממשיך מכאן?” יש לך רעיון ראשוני למלודיה קליטה, אבל לחבר אותו לקטע נוסף, שיזרום כחלק מהמלודיה הראשונית, אך יהיה מספיק מעניין כדי לעמוד בזכות עצמו, זה הרגע בו שירים רבים נותרים יתומים. ואם חיברת בית לפזמון, בדרך כלל תרגיש שהשלמת את תרומתך לעולם – בית + פזמון, בית + פזמון, ואם השיר לא סוחב, נשים שם איזה סולו או קטע אינסטרומנטלי לפני שנחזור שוב לפזמון לסיום


פלייליסט שמלווה את הפוסט -

https://open.spotify.com/playlist/2IF6IaHThvpGZXNhiijRiO?si=6e6bc84bf70343da


לנון ומקרטני חזק בעבודה


יותר מסתם נוסחה

אך לא מדובר בנוסחה. בעוד לפעמים המבנה אינטואיטיבי, כמו למשל בשיר I Want To Hold Your Hand, במבנה של A, B, A, B, C: פארט A הוא הבית: Oh I, tell you something…. פארט B הוא הפזמון: I want to hold your hand, ופארט C, שחוזר על עצמו פעמיים בשיר, הוא הירידה לסולם מינורי: And when I touch you…. מבנה כזה ניתן למצוא גם ב-A Hard Day’s Night, Eleanor Rigby, ו-Eight Days A Week. לפעמים יבוא במבנה A B C, כמו ב-Lucy In the Sky With Diamonds או Yesterday, ב-Hey Jude הפארט השלישי מופיע בסוף השיר, ולפעמים, באופן גאוני לחלוטין וייחודי לביטלס, הוא יבוא בתחילת השיר ולא יישמע עוד שוב, כמו ב-If I Fell ו-Help!. גם אצל הביטלס, אם יש בשיר סולו או קטע אינסטרומנטלי ממושך, סביר להניח שאין בו שלושה פארטים: While My Guitar Gently Weeps, Let It Be, All You Need is Love, למשל (אם אם אי פעם שמעתם ביקורת על כך שג’ורג’ לא מנכן מספיק סולואים, זו הסיבה).

התוצאה, שירים שמרגישים רעננים בכל רגע, שלא נמאסים לרגע אלא רק משאירים טעם לעוד. או במילה אחת – קלסיקות.

רוצים לדעת איך כותבים להיט? תשאלו את הביטלס.

25 צפיות