חייו ומותו של סטיוארט סאטקליף

עודכן ב: מרץ 19

סטיוארט פרגוסון ויקטור סאטקליף נולד ב-23 ביוני 1940 באדינבורו שבסקוטלנד. כשהיה בן 3 עבר עם הוריו להתגורר בליברפול, בה הוא גדל. כבר בגיל מוקדם גילה סטיוארט כישרון אומנותי וכשהיה בן 17 נרשם ללימודים במכללה לאמנויות של ליברפול, שם פגש תלמיד בשם ג'ון לנון. השניים התיידדו ובאפריל 1960 עבר ג'ון להתגורר בדירה ששכר סטיוארט עם תלמיד נוסף, רוד מאריי, קרוב למכללה ומול הקתדרלה של ליברפול. דרך פול הכיר סטיוארט גם את פול מקרטני וג'ורג' הריסון.

באנתולוגיה סיפר ג'ורג': פול ואני הכרנו את סטיוארט שהוא למד במכללה לאמנויות. סטיוארט היה בחור רזה ואמנותי, הרכיב משקפיים והיה לו זקנקן בסגנון ואן גוך. הוא היה צייר מאד טוב וג'ון מאוד אהב אותו בגלל שהיה אמן, וסטיוארט מאד אהב את ג'ון בגלל שניגן בגיטרה והיה בחור פראי. סטיוארט היה מגניב, בעל מזג נהדר ומאד ידידותי. אהבתי מאוד את סטיוארט, שהיה מאד עדין. הוא התחבר עם פול ואתי למרות שלא למדנו במכללה לאמנויות. הוא בא לראות אותנו מופיעים במסיבות, הפך למעריץ שלנו, ואפילו סידר שנופיע בכמה מסיבות.

על האמנות והציורים של סטיוארט תוכלו להרחיב בפוסט של צוף:

https://bit.ly/2SLaZ34


בסוף שנת 1959 מכר סטיוארט ציור שלו, בשם The Summer Painting, במסגרת תערוכה ע"ש ג'ון מור, שהתקיימה בגלריה ווקר שבמרכז ליברפול. תמורת הציור קיבל סטיוארט סכום של 65 פאומד, וג'ון פול, שלא רצו לנגן בגיטרת בס, ראו בכך הזדמנות ושכנעו אותו לרכוש תמורת הסכום הזה, גיטרת בס מסוג הופנר פרזידנט 500/5, ולהצטרף לביטלס כבסיסט של הלהקה. סטיוארט השתכנע, אמנם לא בקלות, ובינואר 1960 הצטרף ללהקת הסילבר ביטלס, לצדם של ג'ון, פול וג'ורג'.

באנתולוגיה סיפר פול: סטיוארט שאל אותנו מה לעשות עם 65 פאונד. אמרנו לו שתמורת הסכום הוא יכול לקנות גיטרת בס מסוג הופנר. הוא אמר, שהוא לא יכול לבזבז את כל הסכום הזה, שבאותם הימים נחשב להון. הוא רצה לקנות בדי ציור וצבעים ואנחנו אמרנו לו שעם ההופנר הוא ישיג תהילה. הוא נכנע ורכש את גיטרת הבס הגדולה מסוג הופנר שעל ידה הוא נראה כזה קטן. הבעיה הייתה שהוא לא ידע לנגן טוב וזה היה חיסרון. אבל הוא נראה טוב, כך שזו לא הייתה בעיה גדולה מדי. כשהצטרף ללהקה, סביב חג המולד של שנת 1959, קצת קנאנו בו ואני לא ידעתי איך להתמודד עם זה. תמיד קינאנו בחברים של ג'ון. כאשר סטיוארט הצטרף, זה הרגיש כאילו הוא מרחיק את ג'ון מג'ורג' וממני. סטיוארט היה בגיל של ג'ון, למד אתו במכללה לאמנויות, היה צייר מצוין והייתה לו את כל ההילה שלנו הייתה חסרה.

אמנם סטיוארט לא היה הנגן מאד טוב אבל אלן וויליאמס, האמרגן הראשון של הלהקה, יצר בספרו The Man Who Gave The Beatles Away, משנת 1975, הגדה כאילו הוא לא ידע לנגן בכלל והסתיר זאת כאשר הפנה את גבו אל הקהל במהלך ההופעות. זו עוד הגדה מני רבות מבית היוצר של וויליאמס ותוכלו להרחיב על כך בפוסט שלי:

https://bit.ly/2wBBjnD


סטיוארט אמנם לא היה הכוכב של הלהקה בתור מוזיקאי, אבל היה מושא הערצתן של המעריצות, וסיגל לעצמו מראה מסתורי שהזכיר את השחקן ג'יימס דין, כשהוא מרכיב משקפי שמש, גם במהלך ההופעות במועדונים האפלוליים. סטיוארט לא רק נגן בגיטרת הבס במהלך ההופעות, אלא גם נהג לבצע את השיר Love Me Tender של אלביס פרסלי. באוקטובר 2011 התגלתה הקלטה ובה נשמע סטיוארט, לכאורה, שר את השיר הזה. הגילוי עורר ויכוח בקרב המומחים האם אכן מדובר בקולו של סטיוארט, שמעולם לא תועד. תוכלו להרחיב על כך בפוסט שלי:

https://bit.ly/2uhwFdx


במאי 1960 יצאה להקת הסילבר ביטלס, עם סטיוארט, לסיבוב הופעות של שבוע בסקוטלנד, כלהקת הליווי של הזמר ג'וני ג'נטל. כל חברי הביטלס, למעט ג'ון, אמצו באותו שבוע שמות במה, והשם שסטיוארט בחר היה סטיוארט דה סטאאל, על שם הצייר שהעריץ, ניקולא דה סטאאל.

באוגוסט 1960 יצא סטיוארט עם חבריו ללהקה, שהפעם אמצה לתמיד את השם הביטלס, ופיט בסט, שהצטרף אליה זמן קצר קודם לכן כמתופף, להמבורג שבגרמניה, שם הופיעה עד לסוף אותה שנה.

לילה אחד נכנס קלאוס פורמן, סטודנט לאמנויות, למועדון קייזרקלר ברובע הזימה של המבורג, שם ראה הופעה של להקת רורי סטורם וההוריקנס. ההופעה מאד מצאה חן בעיניו אבל כשלהקת הביטלס עלתה לבמה, הוא הופנט ממנה. למחרת, הביא פורמן למועדון את אסטריד קירשהר ויורגן פולמר, חבריו ללימודים. אז התחילה מערכת של חברות בינם לבין חברי הביטלס, וניצתה האהבה בין סטיוארט לאסטריד. על כך סיפר סטיוארט במכתב שכתב למשפחתו בליברפול: רק לאחרונה מצאתי את החברים הכי נפלאים שפגשתי, השלישייה הכי יפה שראיתי. נשביתי לגמרי בקסמם. הבחורה שבשלישיה אמרה שאני הבחור הכי חתיך מבין חברי הלהקה. והנה אני, שתמיד הרגשתי הכי חסר עניין מבין חברי הביטלס, פתאום אומרים שאני יותר שווה מכולם. אפילו יותר מהרומיאו הגדול, ג'ון לנון, ושני הכוכבים שלצד, פול וג'ורג', הקזנובות של המבורג

הקנאה שפול הרגיש כלפי סטיוארט הלכה והתעצמה והשניים לא פסקו להתעמת. פול סיפר באנתולוגיה: סטיוארט ואני אפילו רבנו פעם על הבמה. חשבתי שאכריע אותו במכות כי הוא היה נמוך ממני, אבל הוא היה יותר חזק. זה היה נורא. כל הזמן קראנו אחד לשני בשמות מדי פעם ושוב היינו הולכים מכות והאחרים היו צועקים לנו להפסיק

ג'ון סיפר על כך בשנת 1967: פול העיר הערה על החברה של סטיוארט, אסטריד. הוא קינא כי היא הייתה בחורה יפהפייה. אז הכה אותו וסטו על הבמה, למרות שהוא לא היה בכלל בחור אלים

בנובמבר 1960, סטיוארט ואסטריד התארסו, ובדצמבר הוא נרשם ללימודים במכללה לאמנויות של המבורג והחל ללמוד אצל הצייר האנגלי, אדוארדו פאולוצי, שהגדיר אותו כאחד התלמידים הטובים ביותר שלו.

באותה תקופה ג'ורג', שהיה מתחת לגיל המותר לשהות במועדונים שבהם הופיעו, גורש מגרמניה, ואחריו גורשו פול ופיט בגלל שגרמו חבלה במגוריהם. בעקבות זאת, גם ג'ון עזב בחזרה לליברפול ואילו סטיוארט נשאר עם אסטריד בהמבורג והמשיך את לימודיו עד שחזר לליברפול בפברואר 1961. בסוף חודש מרץ של אותה שנה שב סטיוארט עם חבריו ללהקה לביקור שני בהמבורג, אם כי הוא כבר לא הופיע אתם יותר באפן קבוע אלא מדי פעם. לכן, השאיל סטיוארט את הגיטרה שלו לפול, שהחליף אותו כבסיסט של הביטלס, עד שרכש את גיטרת בס קטנה יותר, מסוג הופנר 500/1, שצורתה מזכירה כינור, ושהפכה לסימן ההיכר שלו עד היום.

ביולי 1961 חזרו חברי הביטלס לליברפול בלי סטיוארט, שנשאר בהמבורג לצדה של אסטריד. באותה תקופה החל סטיוארט לסבול מכאבי ראש תכופים, ואפילו פעם אחת התמוטט במהלך אחד השיעורים במכללה. סטיוארט עבר סדרה של בדיקות רפואיות אבל לא נמצאה שום סיבה לכאבי הראש שמהם סבל. מצבו של סטיוארט הלך והחמיר והכאבים הפכו לקיצוניים יותר. באותה תקופה ערך סטיוארט ביקור קצר בליברפול ונפגש עם חבריו ללהקה אבל הסתיר מהם את מצבו הרפואי.

לאחר שבחודש פברואר אושפז להשגחה בבית החולים לתקופה קצרה לאחר התמוטטות נוספת, ב-10 באפריל 1962 התמוטט סטיוארט בביתה של אסטריד, ונפטר בדרכו לבית החולים. סיבת המוות הרשמית הייתה דימום באונה הימנית במוח. אסטריד, שהייתה אתו באמבולנס, סיפרה: סטיוארט מת בזרועותיי. אני לא יכולה להגיד שזה לא היה צפוי אבל האבדן היה גדול. הוא היה גאון, עם כשרון גדול כאמן

שלושה ימים לאחר מכן, הגיעו ג'ון וחבריו לשדה התעופה של המבורג לביקור נוסף בעיר, ואסטריד, שקיבלה את פניהם, בישרה להם על מותו של חברם. אסטריד נכנסה לדיכאון וג'ון, שתמך בה באותם ימים קשים, אמר לה: קדימה, תתעשתי. תחיי או תמותי אבל תפסיקי לשבת בבית. זה לא יחזיר את סטו

הגורם לדימום במוחו של סטיוארט לא נודע עד היום. ואלן וויליאמס טען שהדבר נגרם מבעיטות שקיבל בראשו במהלך קטטה אלימה שפרצה לאחר הופעתם של הסילבר ביטלס באולם לאת'ום בליברפול, בינואר 1961. פאולין, אחותו של סטיוארט, טענה בספרה, The Beatles' Shadow: Stuart Sutcliffe & His Lonely Hearts Club, משנת 2002, כי הבעיטות הקטלניות בראש, שהביאו בסופו של דבר למותו של סטיוארט, היו דווקא של ג'ון, במהלך תגרה שפרצה בין השניים בהמבורג. בספרה מעלה פאולין טענות נוספות השנויות במחלוקת והמוטלות בספק, כגון קיום יחסים הומוסקסואליים בין אחיה לג'ון, וכמו אלה, גם הטענה בדבר הבעיטות של ג'ון נחשבת ללא אמינה.

לאחר מותו, תרמה אמו של סטיוארט למען המדע, את מוחו של בנה לבית החולים בהמבורג שטיפל בו, וצילומי רנטגן שנערכו הראו גידול קטן במוחו של סטיוארט.

ג'ון תלה בביתו שבקנווד, קרוב ללונדון, שני ציורים של סטיוארט שהיו ברשותו, ואף דאג כי שדמותו תונצח בעטיפת האלבום Sgt Pepper’s Lonely Hearts Club Band משנת 1967. אפשר להרחיב על כך בפוסט שלי:

https://bit.ly/39QnwaU


בשנת 1994 יצא לאקרנים הסרט Backbeat, המספר את הסיפור של הביטלס בהמבורג בשנים 1960 ו-1961, תוך התמקדות במערכת היחסים שבין סטיוארט לג'ון ובינו לאסטריד. הנה הטריילר של הסרט:

https://www.youtube.com/watch?v=vLkIfNdasyM


כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה