חשיבותו של הקרדיט המשותף לנון-מקרטני

עודכן ב: מרץ 14

אחד הדברים הראשונים שג'ון לנון ופול מקרטני גילו האחד על השני, זמן קצר לאחר שנפגשו, ביולי 1957, הוא ששניהם כותבים שירים, ואז התחילו לכתוב ביחד. כבר מההתחלה הם החליטו שכל שיר שיכתבו, אם ביחד ואם בנפרד, יקבל קרדיט משותף, מה שאנחנו מכירים בתור לנון-מקרטני.


השיר המוקדם ביותר שקיבל את הקרדיט המשותף, לנון-מקרטני, הוא Hello Little Girl. הוא נכתב ע"י ג'ון עוד לפני שהכיר את פול, וראה אור בשנת 1963 תחת הרקדיט של הצמד.


השיר המוקדם ביותר שהוקלט תחת הקרדיט המשותף לנון-מקרטני הוא You'll Be Mine. הוא הוקלט בשנת 1960, בביתו של פול, ופורסם בשנת 1995, במסגרת חלקו הראשון של פרויקט Anthology.


מספר שירים, עם זאת, הוחרגו מההסכם בין השניים ולא קיבלו את הקרדיט לנון-מקרטני:


1) שיר אחד קיבל את הקרדיט מקרטני הריסון:

In Spite Of All The Dangers


2) שיר אחד קיבל את הקרדיט לנון-הריסון

Cry For A Shadow

Cayenne


3) שישה שירים קיבלו את הקרדיט המשותף ללנון-מקרטני-הריסון-סטארקי:

Twelve-Bar Original

Flying

Los Paranoias

Dig It

Suzie Parker

Christmas Time (Is Here Again)


4) שיר אחד קיבל את הקרדיט לנון-מקרנטי-סטארקי:

What Goes On


5) שישה שירים קיבלו את הקרדיט הבלעדי מקרטני. למעט השיר הראשון שברשימה שלהלן, כל היתר נכתבו עבור מבצעים אחרים:

Cayenne

Woman

Cat Call

The Family Way

Come and Get It

Penina


השיטה שבה כתבו ג'ון ופול השתנתה על פני הזמן:


1) בתחילה הם כתבו את השירים בצמידות, eyeball to eyeball, כפי שג'ון פעם התבטא, כדוגמת השירים I Wanna Be Your Man ו-Misery;


2) כעבור זמן, החל כל אחד לכתוב את שירים בנפרד, כאשר האחר הציע שינויים או תוספות, למשל, Hey Jude, I Saw Her Standing There, ו-Penny Lane;


3) בחלק מהמקרים נולדו שירים מחיבור בין שני שירים שכל אחד כתב לחוד, כמו I've Got A Feeling ו-A Day In The Life;


4) לפעמים, נכתב שיר מסוים באפן בלעדי ע"י אחד מהם, כמו Yesterday, שנכתב רק ע"י פול, או Give Peace A Chance, שנכתב ע"י ג'ון, אך בכל בכל זאת זכו לקרדיט המשותף לנון-מקרטני.


חשוב לציין, השותפות בכתיבת השירים שבין ג'ון ופול הייתה חריגה לעומת רוב השותפויות המוזיקליות, אם לא כולן: בעוד שבמרבית המקרים האחרים התקיימה חלוקת עבודה ברורה בין המלחין לכותב המילים, אצל ג'ון ופול שניהם יצרו גם לחנים וגם מילים.


קשה להגזים בחשיבותה של ההחלטה של ג'ון ופול לתת לכל שיר קרדיט משותף, אם כי קשה להאמין שהם הבינו את משמעותה אז:


1) הקרדיט המשותף יצר עבורם מטרה משותפת, ובכך סייע למנוע היווצרות של תחרותית ביניהם. להיפך, הוא אפשר לייצר תחושה של שיתוף פעולה מתוך רצון ועניין הדדי של שני שווים. גם אם שיר נכתב רק ע"י אחד מהם, היה עניין משותף לשניהם שהאחר יתרום וישפר אותו, שכן אחרי הכל, שניהם היו חתומים עליו;


2) העובדה שלא התקיימה בין ג'ון לפול חלוקת תפקידים של מלחין ולכותב, סייעה רבות לחשש מתחרות, שכן אף אחד מהם לא יכול היה לנכס לעצמו את המנגינה או את המילים;


3) הקרדיט המשותף העניק לכל אחד מהם תחושת ביטחון להעז ולחקור תחומים מוזיקליים חדשים, שכן, אחרי הכל, הרבה יותר קל לצאת במסע אל הא נודע, שיש בו לא מעט סיכונים, ביחד עם שותף. ההתחדשות המוזיקלית המתמדת שאפיינה את היצירה של הביטלס הייתה אחד מסודות ההצלחה של הלהקה.


מי שסיכם את העניין טוב מכולם היה ג'ון בשנת 1969, דווקא בתקופה שבה המתח בין השניים היה בשיאו והלהקה הייתה בתהליך מתקדם של התפוררות:


I wouldn't write like I write now if it weren't for Paul, and he wouldn't write like he does now if it weren't for me.


לא הייתי כותב כמו שאני כותב עכשיו אם זה לא היה בשביל פול, והוא לא היה כותב כפי שהוא כותב עכשיו אם זה לא היה בשבילי.




כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה