הסיפור הטרגי של ג'ון ואבא אלף

עודכן ב: מרץ 17

הרבה נכתב על היחסים בין ג'ון לנון לג'וליה, אמו, אבל גם יחסיו עם אביו, אלפרד, המוכר גם כאלף או פרד, או פרדי, ראויים להתייחסות והם לא זוכים לתשומת הלב הראויה.


בספטמבר 1929 ישבה ג'וליה סטנלי בת ה-15, על ספסל על יד האגם שבפארק Sefton Park בליברפול, יחד עם חברה. לפתע התקרב אליהן בחור בן 16, בשם אלפרד לנון, שלבש מדי ביה"ס Blue Coat. אלף כבר ראה קודם את ג'וליה, בבית הקולנוע Trocadero שבמרכז העיר, שם היא עבדה בתור סדרנית, אבל מעולם לא העז לדבר איתה. אלף חשב שזו ההזדמנות שלו והתחיל להשתטות מול הבנות. ג'וליה הייתה משועשעת ושיתפה אתו פעולה ותוך זמן לא רב הפכו השניים לזוג. כעבור 9 שנים, ב-3 בדצמבר 1938, נישאו אלף וג'וליה, על אף התנגדות משפחתה, כשבטקס נכחו אחד האחים של אלף, סידני, וחברה לעבודה של ג'וליה, ששימשו כעדים.


במרבית תקופת הזוגיות בין אלף לג'וליה, לפני ואחרי נישואיהם, בילה אלף בים, שכן הוא שירת בצי הסוחר הבריטי. באחד הביקורים הנדירים שלו בליברפול, נכנסה ג'וליה להריון, וב-9 באוקטובר 1940, בעודו בלב ים, נולד בנם, ג'ון ווינסטון לנון, בבית היולדות Oxford Street Maternity Hospital, במרכז ליברפול. היחסים בין אלף לג'וליה סבלו קשיים רבים, בעיקר על רקע היעדרויותיו התכופות של אלף. אחת מנקודות השפל בזוגיות שלהם, הייתה כשנכנסה ג'וליה להריון מחייל בשם טאפי וויליאמס. ב-19 ביוני 1945 ילדה ג'וליה בת שקיבלה את השם ויקטוריה אליזבת', ונמסרה לאימוץ, דבר שהותר צלקות משמעותיות ברוחה ובנפשה. למרות תחנוניו של אלף, שהיה מוכן לגדל את התינוקת כאילו הייתה בתו, לא הסכימה ג'וליה לשקם את הזוגיות ביניהם, ואף נכנסה למערכת יחסים זוגית עם גבר אחר, בשם בובי דייקינס, אתו חלקה דירה כשהם מעמידים פני זוג נשוי. ביזמתה של מימי, אחותה הבוגרת של ג'וליה, שסברה שהמסגרת הזוגית שבין ג'וליה לדייקינס לא הולמת כדי לגדל את ג'ון בן ה-5, הוא הועבר ע"י שירותי הרווחה לחזקתה. הפעם האחרונה שראה אלף את ג'וליה ואת ג'ון הייתה ב-29 ביוני 1946, לאחר ביקור נוסף שלו בליברפול ולקח אותו לביקור בעיר בלקפול הסמוכה, ולפי המיתוס המקובל והלא נכון, נאלץ ג'ון לבחור בין הוריו.


18 שנים מאוחר יותר, בבוקר של ה-1 באפריל 1964, נכנס אלף למשרדי NEMS Enterprises בלונדון, בליווי עיתונאי. אלף עבד אז כשוטף כלים בפאב, וכמו כולם שמע על להקת הביטלס שהגיעה מליברפול, עיר הולדתו, ובמיוחד על המנהיג שלה, ג'ון לנון, בנו. העיתונאי שליווה את אלף היה זה שעודד אותו ליזום ביקור אצל בנו, סייע לו לאתר את משרדיו של בריאן אפשטיין בלונדון, ובתמורה הובטחה לו בלעדיות לסיפור המפגש. אלף אמר לפקידת הקבלה שהוא אביו של ג'ון לנון והגיע כדי לפגוש אותו, זו מיד דיווחה לבריאן, ששלח בבהילות מכונית כדי להביא את ג'ון, שהיה עם חבריו בסט הצילומים של הסרט A Hard Day's Night. עם הגעתו, מלווה בג'ורג' וברינגו, שאל ג'ון את אביו בצורה בוטה מה הוא רוצה ממנו. הפגישה בין השניים נמשכה כ-20 דקות והסתיימה כשג'ון מבקש מאלף לעזוב את המשרדים תוך שהודיע לו שאין בכוונתו לראות אותו שוב. הכעסים של ג'ון על אביו נבעו מהגרסה הלא מחמיאה כלפיו, בלשון המעטה, שסיפרו לו אחיותיה של ג'וליה עליו, ובעיקר מימי. כדי שדבר המפגש לא יפורסם בעיתונים נאלץ בריאן לתת לעיתונאי שהתלווה לאלף סיפורים בלעדיים אחרים על הביטלס.


בראיון שנתן בשנת 1966, סיפר ג'ון:

מעולם לא הכרתי את אבי. ראיתי אותו פעמיים בחיי עד שהייתי בן 23, אז הוא הופיע אחרי שהוצאנו מספר תקליטים והתפרסמנו. ראיתי אותו, דיברתי איתו והחלטתי שאני לא רוצה קשר איתו


כעבור שנה, בשנת 1965, ניסה אלף גישה אחרת כדי להתקרב לבנו, והפעם נסע לבדו לביתו, קנווד. דוט, עוזרת הבית של משפחת לנון, פתחה לאלף את הדלת והובילה אותו אל סינת'יה, שנדהמה לגלות כי אביו של ג'ון ניצב בפניה. ג'ון לא היה באותו זמן בית וסינת'יה הציעה לאלף להמתין לו, ובינתיים הציגה בפניו את נכדו, ג'וליאן בן השנתיים. כשהגיע ג'ון הביתה, הופתע לראות בו את אביו, אך הפעם היה מפויס ושאל אותו שאלות רבות לגבי הגרסה שלו למה שקרה בילדותו ולזוגיות שהייתה לו עם אמו. בסוף הערב, הזמינה סינת'יה את אלף ללון בביתם, והוא נשאר למשך שלושה ימים. רוב הזמן, התחמק ג'ון מאביו או ניהל אתו שיחות, עדיין מתוחות, על העבר. בוקר אחד הציעה ליליאן, אמה של סינת'יה שהרבתה לבלות בקנווד, על אפו ועל חמתו של ג'ון, שזה ימצא לאביו דירה בקרבת המקום, בדיוק כפי שעשה לגביה. ג'ון עשה זאת, והורה לדוט לדאוג שאביו יקבל אספקה ​​של מזון למשך מספר שבועות.


אלף עבד למחייתו כשוטף כלים בפאב, ומדי פעם נהג לשיר בפני הלקוחות, וביניהם אביו של הזמר טום ג'ונס, שסיפר לאמרגן שלו, טוני קרטרייט, על אביו של ג'ון לנון, המזמר בפאב השכונתי. קרטרייט הסקרן הגיע לפאב לשמוע את אלף וחשב ששם המשפחה לנון עשוי לעזור לו להפוך לזמר פופולרי. על כן, הציע קרטרייט לאלף להקליט סינגל. כך סיפר קרטרייט בראיון לעיתון Daily Mirror בשנת 2012:

אלף היה בדרן מלידה, היה לו קול טוב ומרגש ונהג לשיר בפני באי הפאב. הוא לא רצה לרכב על ההצלחה של הביטלס, ואני הרגשתי שהוא יכול להפוך לכוכב בזכות עצמו


קרטרייט שכר תזמורת בת 30 נגנים, והזמין את אלף להקליט שיר שהשניים כתבו ביחד, (That's My Life (My Love and My Home. השיר יצא ב-31 בדצמבר 1965, ועורר את זעמם של ג'ון ובריאן, שראו בכך ניסיון לרכב על ההצלחה של הביטלס. בעידודו של ג'ון, החליט בריאן להפעיל את השפעתו בתעשיית המוזיקה כדי שהשיר לא ייכנס למצעד הפזמונים. סינת'יה לנון סיפרה בספרה John משנת 2005:

בחג המולד של שנת 1965 שמענו שאלף הוציא שיר בשם That's My Life (My Love and My Home) שהיה שיר נורא וזה מאד הביך את ג'ון, שזעם על הניצול הבוטה, לדעתו, של ​​אביו על חשבון ההצלחה שלו. הוא ביקש מבריאן לעשות ככל שביכולתו כדי לעצור את זה. אם בריאן עשה את זה או לא אני לא יודעת, אבל הסינגל לא נכנס למצעד הפזמונים ונשכח די מהר


צ'ארלי לנון, אחיו של אלף, סיפר בספרו Charlie Lennon: Uncle to a Beatle משנת 2005:

אלף הלך לבקר את ג'ון בביתו כדי לקבל הסבר למה הוציא בריאן אפשטיין את הסינגל שלו,( That's My Life (My Love and My Home, אל מחוץ למצעד הפזמונים, וג'ון טרק לו את הדלת בפרצוף

קרטרייט סיפר:

אחרי הפרשה הזו נותר אלף שבור לב, ומיד ויתר על עסקי המוזיקה, ואמר לי "השיר לא הביא לי שום דבר חוץ מאומללות. אני מעדיף לחזור לשטוף סירים". וכך הוא עשה


הנה השיר (That's My Life (My Love and My Home:

https://www.youtube.com/watch?v=azAiSG09FBk


כשלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1968 הופיע אלף בביתו של ג'ון עם ארוסתו פאולין ג'ונס בת ה-18. אלף שאל את ג'ון האם יוכל לתת לה עבודה כמזכירה, וכך היא התחילה לטפל בכמויות העצומות של דואר המעריצים שקיבל ג'ון מדי יום, וגם לשמור על ג'וליאן בן ה-5. באחד מערבי השבת ביקרו אלף ופאולין באחד ממועדוני הלילה בלונדון, ופגשו בו, לגמרי במקרה, את סינת'יה מלווה בטרי דוראן, אחד המנהלים הבכירים בתעשיית הפופ ומקורב לחברי הביטלס. ג'ון ממש לא אהב לרקוד ולכן ביקש מדוראן, כבמקרים דומים קודמים, ללוות את סינת'יה. אלף חשב בטעות שסינת'יה בלתה עם גבר אחר ללא ידיעתו של בנו, והטיח בה דברים פוגעניים, במיוחד אחרי ששתה כמויות גדולות של אלכוהול. הדברים הגיעו לאוזניו של ג'ון בצורה מעוותת, כולל גרסה שקרית, שלפיה ניסה אלף לפתות את סינת'יה. ההאשמות הללו הספיקו כדי להכעיס את ג'ון, ובלי לטרוח לוודא את אמינותם, הוא נסע לדירה שהעמיד לרשותם של אלף ופאולין, והשליך את השניים לרחוב ונשבע לא לראות שוב את אביו.


כשנתיים לאחר מכן, ב-9 באוקטובר 1970, ביום הולדתו ה-30, הזמין ג'ון את אלף, פאולין, ובנם דייוויד הנרי בן השנה וחצי, לארוחת צהריים בביתו החדש, טיטנהרסט פארק, בו התגורר עם בת זוגתו, יוקו אונו. ברגע שאביו ומשפחתו הגיעו, כשבידם מתנת יום הולדת, פתח ג'ון במפתיע במתקפה חריפה כנגד אביו. זאת, בהשפעת טיפול חדשני בשם Primal Therapy שקבלו באותה שנה, ג'ון ויוקו בלוס אנג'לס, מהפסיכולוג ארת'ור ג'אנוב, אבי שיטת הטיפול הזו. ג'אנוב עודד את ג'ון לחוות מחדש את ילדותו במטרה לחשוף את מקורות הכאב שלו, ולפרוק אותו באמצעות צרחות. אחרי המתקפה על אביו, נסע ג'ון לאולפני EMI כדי להקליט את השיר Remember, שנכלל באלבום John Lennon/Plastic Ono Band, שיצא בשנת 1970, וכונה The Primal Album.


הנה השיר Remember:

https://www.youtube.com/watch?v=NgnRDBp3JPA


אלף היה מזועזע מקבלת הפנים של בנו וכך סיפר:

ג'ון התחיל בכך שסיפר לי על ביקורו האחרון בארה"ב, וככל שהסיפור נמשך, כך פניו התעוותו, וקולו עלה לצרחות כשהוא משווה את עצמו לג'ימי הנדריקס ולכוכבי פופ אחרים שנפטרו לאחרונה, ואפילו מכנה את עצמו "מטורף ולא שפוי". מסתבר שג'ון נסע לאמריקה כדי לקבל טיפול כלשהו, שגרם לו לחזור ולחוות מחדש את חוויות ילדותו המוקדמת, שבמקרה שלו היה עדיף לשכוח אותן. ההשלכות של הטיפול הזה היו שהוא השמיץ בפניי את אמו המתה במונחים בלתי ניתנים לתיאור, התייחס למימי, שגידלה אותו, במילות גנאי דומות, וכך גם כלפי כמה מחבריו הקרובים מתקופת הילדות. הייתי המום לחלוטין, ובקושי האמנתי שג'ון לנון המתחשב והאדיב שהכרתי, הוא זה שמדבר עם אביו בצורה מרושעת כל כך. לא היה לי שום ספק שהוא התכוון לכל מילה שאמר. פניו נהיו מפחידים במיוחד, כשהסביר לי בפרוטרוט, איך הוא ידאג באפן אישי להשליך אותי לים


אלף תיאר את האירוע הזה בפני קרטרייט, שסיפר:

ג'ון תפס את אלף בדש המעיל וטלטל אותו, כשהוא צורח לעברו, והתינוק שלו בוכה. ג'ון אמר לאביו שאם יספר עליו לעיתונות, הוא ינעל אותו בארגז ויזרוק אותו ממטוס לים כדי שיטבע.

בראיון שנתן בשנת 1976, אמר ג'ון:

סיימתי אז את הטיפול Primal Therapy, ואמרתי לאבי ללכת לעזאזל, והוא אכן הלך לעזאזל. הלוואי ולא הייתי עושה את זה. הרי לכל אחד יש את הבעיות שלו, כולל לאבות הסוררים. אני קצת מבוגר עכשיו ואני מבין את הלחץ שיש על ילדים להורים גרושים. אין סיבה שאנשים לא יתמודדו עם האחריות שלהם


עם הזמן, חידשו אלף וג'ון את הקשר ביניהם, אך הפעם זה היה דרך הטלפון, שכן אז התגוררו ג'ון ויוקו בניו יורק. בשנת 1976 אובחן אלף כחולה בסרטן הקיבה במצב סופני. פאולין יצרה קשר עם ג'ון דרך חברת Apple, וסיפרה לו על מצבו של אביו הגוסס. ג'ון שלח זר פרחים גדול לבית החולים, וצלצל לאלף שהיה על ערש דווי,. ג'ון התנצל בפניו על התנהגותו, ואחרי שאלף נפטר הציע לפאולין לשלם עבור ההלוויה, אך היא סירבה.


בדצמבר 1970 יצא האלבום John Lennon/Plastic Ono Band, ובו השיר Mother, שבו שר ג'ון גם לאביו:

Father, you left me

But I never left you

I needed you

But you didn't need me

אבא, עזבת אותי

אבל מעולם לא עזבתי אותך

הייתי זקוק לך

אבל לא היית זקוק לי


הנה השיר Mother:

https://www.youtube.com/watch?v=sPYsMM1FvXs