על ג'ון לנון ומיניות

ג'ון לנון היה אחד האמנים הגדולים והמשפיעים ביותר של המאה ה-20, ויש שיגידו הגדול והמשפיע מכולם. ג'ון אכן השפיע על דור שלם, ולא רק מבחינה מוזיקלית, ודי לצפות בתגובות שהרצח הנורא שלו בדצמבר 1980, עוררו בכל רחבי העולם. עדות נוספת לכך היא העיסוק בו וביצירתו, היום בחלוף 40 שנה מיום הרצח, ע"י דורות שלמים של אנשים שנולדו אחרי שהביטלס התפרקו, ואפילו אחרי שג'ון הסתלק מן העולם. זו הסיבה שאנו עוסקים באישיותו, תפיסת עולמו, אמנותו, יצירותיו המוזיקליות, ופועלו של ג'ון לנון. אפילו הכרת צדדיו האישיים, למשל ג'ון הבן, ג'ון בן הזוג, ג'ון האבא, אישיותו הפוליטיות, מחשבותיו הפילוסופיות וכדומה, מסייעת כדי להבין את האיש ואת המוזיקה שלו. עם זאת, מעט עוסקים במיניותו של ג'ון, למרות שמיניות היא אנרגיה מרכזית אצל כל אדם, והיא מניעה ומעצבת את תפיסתו את העולם על כל רבדיה. לגבי מיניותו של ג'ון, כמו כל הווייתו, הייתה גם היא מורכבת ולא חד ממדית, ולכן מרתקת ומעוררת סקרנות.

קיימות עדויות רבות יחסיו האינטימיים של ג'ון עם שורה ארוכה מאד של נשים, מלבד סינת'יה ויוקו, וסביר להניח שהרשימה המלאה ארוכה הרבה יותר. לצד עדויות אלה, הצטברו במהלך השנים גם עדויות אחרות, רמזים, שמועות וספקולציות לגבי משיכתו של ג'ון גם כלפי גברים. ג'ון מעולם לא נתן התייחסות פומבית לנטיות אלה, אם אכן היו, אבל בחינה פתוחה וסקרנית של העדויות מאפשרת לגבש תמונה די מגובשת. בבחינה כזו עלולה לחטוא לאמת אם היא מניחה כי קיימת אפשרות שמגע מיני בין גבר לאשה או בין בני אותו מין תנבע מתוך רצון להתנסות ולא מתוך נטייה מינית.

אחת ההתנסויות המיניות המוקדמות שחווה ג'ון הייתה דווקא עם בני מינו. על כך סיפר פול מקרטני לפני כשנתיים, בראיון שהעניק לגיליון אוקטובר 2018 של המגזין GQ:

היינו קבוצה של חמישה חברים שהתכנסו בביתו של ג'ון, ובמקום פשוט לחגוג ולהשתכר, התיישבנו על כסאות, כיבינו את האורות ואחד מאתנו התחיל לאונן, ואז כולנו עשינו כמוהו. פתאום מישהו צעק "בריג'יט בארדו!" וכולנו עשינו "וואווו!!!" וחשבנו עליה והמשכנו במה שהתחלנו. פתאום, מישהו אחר, אני חושב שזה היה ג'ון, צעק "ווינסטון צ'רצ'יל!" ואז הכל נפסק. ככל שאני זוכר, זו הייתה חוויה חד פעמית, או אולי היו שתיים כאלה. זה לא היה עניין גדול, זה מסוג הדברים שאתה עושה בחבורה כשאתה צעיר ולא חושב עליהם יותר מדי. היום אני שואל את עצמי "מה, באמת עשינו את זה?" בכל מקרה, זה היה דבר כיפי ולא מזיק, כי זה לא פגע באף אחד. אפילו לא בבריג'יט בארדו.


פול לא היה הראשון שסיפר על מעגלי האוננות שבהם השתתף ג'ון עם בני מינו. פיליפ נורמן סיפר על כך לפניו, בשניים מספריו, John Lennon: The Life משנת 2004, ו-Paul McCartney: The Life משנת 2006. נורמן סיפר גם פרטים נוספים על מעגלי האוננות האלה, כאשר בחלקם הופיעו השמות "ג'ינה לולובריג'ידה" ו"פרנק סינטרה" כחלופות ל"בריג'יט בארדו" ו"ווינסטון צ'רצ'יל". פיט שוטון, חבר הילדות הקרוב לג'ון ומי ששימש כעוזרו האישי ואיש אמונו וסודו באמצע שנות ה-60, סיפר בספרו John Lennon: In My Life משנת 1983, עוד לפני כולם, על מעגלי האוננות של ג'ון. גם שני ספרים שפורסמו בשנת 2009, The Cambridge Companion To The Beatles של קנת' וומאק, ו-Paul McCartney: A Life של פיטר איימס קרלין, מאותה שנה, סיפרו סיפורים דומים.


מעניינת במיוחד עדותו של השחקן ויקטור ספינטי, שחקן וחבר של חברי הביטלס שהשתתף בסרטים שלהם, המגלה כי ג'ון חלק מעגלי אוננות גם עם פול, ג'ורג' ורינגו, כאחת הדרכים להעביר את הזמן בבתי המלון, בין ההופעות. בספרו Up Front: His Strictly Confidential Autobiography משנת 2006, סיפר ספינטי:

אפילו אני ידעתי שכשהם היו רחוקים מהבית, תקועים האחד עם השני, הם עשו מעגלי אוננות. הם היו שוכבים בחושך כמו תלמידי בית ספר במעונות, והראשון שגרם לאחרים לא לגמור היה המנצח. כולם היו מתחילים לאונן ואז ג'ון היה צועק "מאדאם דה גול!" ואם האחרים לא היו נופלים מצחוק מהמיטה, הוא היה מנסה שם אחר והיה צועק "ריצ'רד מילהוס ניקסון!".


על בסיס חוויותיו ממעגלי האוננות, כתב ג'ון יחד עם ספינטי, מערכון בשם Four In Hand, שהוצג במסגרת ההצגה המוזיקלית הארוטית Oh! Calcutta שרצה משנת 1969 ועד לשנת 1977. כמובן שאין לייחס למעגלי האוננות שבהם נהג ג'ון ליטול חלק עם בני מינו משמעות גדולה מדי לגבי נטייתו המינית, אך נראה שלא מדובר היה בהתנסות תמימה של בני עשרה ולא בחוויה חד פעמית.


על ג'ון ויחסי מין עם גברים, סיפרה פאולין סאטקליף, אחותו של סטיוארט, חברו הקרוב של ג'ון, בספרה The Beatles' Shadow: Stuart Sutcliffe & His Lonely Hearts Club משנת 2001, כי ג'ון ואחיה קיימו ביניהם מגע מיני. פאולין מציינת שזו הייתה התנסות מתוך סקרנות וטוענת שאף אחד מהם לא היה הומוסקסואל. לפניה, הציג אלברט גולדמן בספרו The Lives of John Lennon משנת 1988, גרסה דומה. עם זאת, שני הספרים הללו נחשבים לחסרי אמינות, שנויים במחלוקת, ומעוררי שערורייה, ואפילו הטיחו בג'ון האשמה ישירה על מותו של סטיוארט.


טענות נוספות שהעלה גולדמן בספרו, The Lives of John Lennon, בקשר למיניותו של ג'ון, התייחסו לכך שקיים מגעים מיניים עם זונות ממין זכר קטינים, במהלך חופשה בתאילנד, וכי קיים יחסים הומוסקסואליים עם בריאן אפשטיין, האמרגן של להקת הביטלס, במהלך חופשה משותפת בספרד, במאי 1963. הנושא הזה הצית את הדמיון של רבים, כולל של בוב וולר, הדי ג'יי של מועדון הקאוורן, שקיבל מג'ון מכות נמרצות על כך שהעז לכנות את החופשה המשותפת בכינוי "ירח דבש". הספקולציות לגבי מה שהתרחש בין ג'ון לבריאן אף הגיעו למסך הגדול, כשבשנת 1991 יצא סרט עלילתי בשם The Hours and Times, המתאר, כביכול, את מה שהתרחש בין ג'ון לבריאן באותה חופשה משותפת. עפ"י התסריט הדמיוני, שאל ג'ון את בריאן שאלות רבות על סקס בין גברים עד שברגע מסוים שניהם התנשקו ונכנסו ביחד לאמבטיה אלא שג'ון נרתע ברגע האחרון ולא התקיים ביניהם שום מגע מיני.


ג'ון ניסה להפריך את השמועות על "ירח הדבש" שלו עם בריאן וכך סיפר:

יצאתי לחופשה עם בריאן אפשטיין בספרד, ואז התחילו שמועות שהוא ואני מנהלים רומן. האמת שזה היה כמעט רומן, אבל לא ממש, כי זה מעולם לא מומש אבל זו בהחלט הייתה מערכת יחסים אינטנסיבית. זו הייתה החוויה הראשונה שלי עם מישהו שהייתי מודע שהוא הומוסקסואל. בריאן ואני נהגנו לשבת באיזה בית קפה בעיר טורמולינוס ולהסתכל על הבחורים שעברו ברחוב ואני הייתי שואל אותו "בריאן, האם הבחור הזה מוצא חן בעיניך? ומה עם הבחור ההוא?" די נהניתי מהחוויה והתייחסתי לזה כאילו אני סופר שמנסה לחקור את החוויה.


ההתייחסות של ג'ון, מעיד על פתיחות גדולה וסקרנות הכנה, והלא אופייניות באנגליה של שנות ה-60, שבה יחסים הומוסקסואליים היו בגדר עבירה על החוק. עם זאת, נראה שג'ון גילה טפח וכיסה טפחים כשציין ש"זה היה כמעט רומן, אבל לא ממש" וש"זה מעולם לא מומש". פיט שוטון, השלים את מה שג'ון לא רצה לחשוף. בספרו, John Lennon: In My Life, סיפר שוטון:

ביקרתי את ג'ון בית של הדודה מימי מספר ימים אחרי שחזר מספרד. כשהתחיל לספר לי כמה נהנה שם, שאלתי אותו: "ג'ון, בילית יפה עם בריאן?" תוך שחייכתי אליו וקרצתי לו. ג'ון לא חייך ואמר לי: "למעשה פיט, משהו קרה ביני לבין בריאן באחד הלילות". מחקתי את החיוך שלי וג'ון סיפר לי: "בריאן ניסה כל הזמן להתחיל איתי עד שבסוף הורדתי את המכנסיים ואמרתי לו: "בחייך, בריאן, תדפוק אותי כבר וזהו". בריאן אמר לי: "ג'ון, אני לא עושה דברים כאלה, זה לא מה שאני רוצה". שאלתי אותו: "מה אתה רוצה?" ובריאן השיב לי: "אני רוצה לגעת, ג'ון. אז נתתי לו לאונן לי וזהו זה. סוף הסיפור"


גם האנטר דייויס, הביוגרף הרשמי של הביטלס וחברם הקרוב, חיזק את מה שסיפר שוטון, בספרו The Beatles, Football And Me, משנת 2006. דייויס סיפר שג'ון פעם גילה לו שהייתה לו התנסות מינית חד פעמית עם בריאן. דייויס ציין שאמנם ג'ון לא היה הומוסקסואל אבל הוא מסוג הטיפוסים שהיה מנסה לקיים יחסים מיניים עם גבר, לפחות פעם אחת.


פול, מנגד, הסתייג מהגרסאות האלה לגבי נטיותיו ההומוסקסואליות של ג'ון והסביר את החופשה המשותפת עם בריאן כך:

בריאן אפשטיין יצא לחופשה בספרד והזמין את ג'ון להצטרף אליו. הוא היה הומוסקסואל וג'ון חשב שזו ההזדמנות שלו להרשים אותו, שכן אחרי הכל, בריאן היה הבוס של הלהקה. אני חושב שהוא יצא לחופשה עם בריאן כי רצה שהוא יידע למי עליו להקשיב. פעם אחת שאלתי את ג'ון ישירות האם הייתה לו התנסות הומוסקסואלית והוא ענה לי: "לא, עדיין לא פגשתי גבר שידליק אותי עד כדי כך".


אפשר להתייחס לתשובה של ג'ון כאל הערה צינית, וזו אפשרות סבירה. מנגד, לא ניתן לפסול את האפשרות שג'ון השיב בצורה כנה ולא פסל קיום של יחסים אינטימיים עם גברים אלא רק ציין שהדבר עדיין לא בא לידי מימוש.


הטענה של פול כי ג'ון לא היה הומוסקסואל חזרה על עצמה בעקבות פרסומו של הספר John Lennon: The Life, שבו טען פיליפ נורמן שג'ון היה מעוניין ביחסים אינטימיים עם פול. התגובה של פול הייתה:

אני לא חושב שהטענות שג'ון היה הומו נכונות. ג'ון מעולם לא ניסה להתחיל איתי. ישנתי איתו באותו חדר מיליון פעמים וזה לא קרה אפילו פעם אחת. ראיתי אותו אחרי הופעות, כשהוא שיכור ומבלה במיטה תמיד עם נשים, ואף פעם לא עם גברים. אם הייתה לו נטייה הומוסקסואלית, אפילו קטנה, והיה משתכר, היה בוודאי מתחיל איתי, לפחות פעם אחת.


התייחסותו של פול מעידה בעיקר על תפיסתו את מקומו במערכת היחסים הזוגית שהתעצבה בינו לבין ג'ון, ואולי על תפיסותיו לגבי טבעה של הומוסקסואליות, ואין בה בכדי להעיד דבר וחצי דבר על האפשרות שהייתה לג'ון משיכה לבני מינו.


יוקו התייחסה לסוגיית נטיותיו המיניות של ג'ון ובראיון שנתנה בשנת 2015 למגזין Daily Beast, סיפרה:

ג'ון ואני שוחחנו על הנטיות המיניות שלנו והסכמנו שבעצם כולנו ביסקסואליים. בדרך כלל, אנחנו חושבים שאנחנו לא כאלה בגלל החברה, ולכן אנחנו מסתירים את הצד הזה בנו כי זה לא מקובל.

ואז הוסיפה:

אבל לי אף פעם לא הייתה תשוקה מינית חזקה כלפי אישה אחרת


יוקו גם סיפרה:

אני חושבת שהייתה לג'ון תשוקה לקיים יחסי מין עם גברים, אבל הוא היה נבוך מדי. בעצם לא בדיוק נבוך מדי. הוא אמר לי פעם: "לא היה אכפת לי לשכב עם גבר אם הייתי פוגש מישהו מאד מושך, אבל זה מאוד קשה, כי אני לא רק מתכוון למישהו מושך מבחינה פיזית, אלא גם מבחינת הרמה האינטלקטואלית, ואי אפשר למצוא בקלות מישהו כזה".


לבסוף, אי אפשר לדלג על עדות ישירה לגבי פתיחותו של ג'ון כלפי יחסים בין בני אותו מין. בשנת 1973 פורסם ספר בשם The Gay Liberation Book, בעריכתו של לן ריצ'מונד וגארי נוגוורה, ובו חמשיר שכתב ג'ון, בליווי איור שלו של גבר עירום, תחת הכותבת ?Why Make It Sad To Be Gay (למה עצוב להיות גיי?):

?Why make it sad to be gay

Doing your thing is okay.

Our body’s our own, so leave us alone

And play with yourself today.

למה עצוב להיות גיי?

להיות עצמך זה בסדר.

הגוף שלנו הוא שלנו, אז עזבו אותנו בשקט

ושחקו עם עצמכםן היום.


כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה