ההופעה המוזרה ביותר שקיימו הביטלס אי פעם

ביום שישי, ה-8/12/61, הופיעו הביטלס באחת ההופעות מרתוניות שנהג לקיים האמרגן סם ליץ' באולם Tower Ballroom שבניו ברייטון. זו הייתה הופעה בת 12 שעות מסדרת הופעות שכותה Operation Big Beat ובה הופיעו להקת הביטלס, להקת ג'רי אנד דה פייסמייקרס, הזמר האמריקאי Davy Jones ועוד רבים אחרים. האולם היה מלא עד אפס מקום, בעיקר כדי לראות את הביטלס שהייתה להקה הפופולרית ביותר בליברפול וסביבותיה. למחרת, הופיעו הביטלס בהופעה נוספת שארגן עבורם סם ליץ', באולם Palais Ballroom שבאלדרשוט, עיירה מנומנמת של אנשי צבא, הממוקמת 59 ק"מ מהבירה לונדון. זו הייתה הופעה שונה לגמרי מההופעה באולם Tower Ballroom.


לקראת ההופעה באלדרשוט הזמין סם ליץ' מבעוד מועד את האולם Palais Ballroom לסדרה של הופעות שתכנן לקיים על פני חמש השבתות הבאות ברציפות. ליץ' ידע שלהקה חזקה כמו הביטלס יכולה להצליח גם באלדרשוט, למרות שזה לא היה מול הקהל הביתי שלה. ליץ' ייחס לסדרת ההופעות הזו חשיבות מיוחדת ותלה בה תקוות גדולות כי אלה יהיו ההופעות הקרובות ביותר של הביטלס ללונדון, שם מרכז תעשיית המוזיקה בבריטניה. ההופעה הראשונה בסדרת ההופעות הזו תוכננה ל-9/12/61.


ליץ' השקיע בהופעות הללו מחשבה רבה על מנת לשווק אותן ולהפוך אותן לקרש קפיצה עבור הביטלס. ראשית, הזמין ליץ' להקה נוספת, מלונדון, בשם ג'יי אנד דה ג'ייווקרס שיופיעו לצד הביטלס; שנית, הזמין ליץ' אנשי מפתח מחברות התקליטים המובילות של לונדון בתקווה שיתרשמו מלהקת הביטלס ויחתימו אותם על חוזה ההקלטות הנכסף; שלישית, הזמין ליץ' מבית הדפוס המקומי פוסטרים המודיעים על הערב כ"קרב בין להקות", "ליברפול נגד לונדון", "הלהקה מספר 1 מליברפול, הביטלס, ישר מסיבוב ההופעות שלה בגרמניה, נגד אחת מלהקות הקצב הטובות ביותר מלונדון, אייור ג'יי אנד דה ג'ייווקרס. בכוונתו היה לתלות את הפוסטרים ברחבי העיירה כדי למשוך קהל מקרב צעירי אלדרשוט; רביעית, הזמין ליץ' בעיתון המקומי, אלדרשוט ניוז, מודעות בולטות וגדולות שיתפרסמו לקראת ההופעה. ליץ' שלח למערכת העיתון את התשלום שדרשו תמורת המודעות, 100 פאונד, בהמחאה; חמישית, הזמין ליץ' את חברו, הצלם דיק מת'יוס, כדי שיצלם את סדרת ההופעות. בכוונתו של ליץ' היה להיעזר בתמונות כדי לשווק את להקת הביטלס.


ליץ', חברי הביטלס, הצלם מת'יוס ושני עוזרים, דייב ג'ונסטון וטרי מקאן, נסעו בשני רכבים עם כל הציוד שלהם לאלדרשוט. החבורה יצאה מליברפול בבוקר של יום ההופעה בשעה 5:00 בבוקר ובשעה 14:00 הגיעו ליעדה. ברגע שהם נכנסו לעיירה, ביקש ליץ' לעצור בקיוסק הראשון שראה כדי לרכוש עותק של העיתון המקומי ולראות את המודעה שהזמין. להפתעתו הרבה גילה ליץ' כי שום מודעה לא פורסמה. ליץ' הזועם ניגש למשרדי מערכת העיתון והתבשר שעורך העיתון החליט לא לפרסם את המודעה משום שמדיניות העיתון הייתה שמודעות מלקוחות חדשים יפורסמו רק תמורה תשלום במזומן מראש ולא באמצעות המחאה. מאחר וליץ' לא השאיר להם כתובת או מספר טלפון, לא יכלו ליצור איתו קשר כדי להסדיר את העניין מבעוד מועד. והצרות לא הסתיימו כאן. כאשר החבורה הגיעה לאולם התברר להם שלהקת אייוור ג'יי אנד דה ג'ייווקרס לא הגיעה וזאת, מבלי לטרוח להודיע על כך מראש. יותר מכך, אף אחד מהמוזמנים מחברות התקליטים מלונדון לא הגיע. ליץ' הנאיבי לא חשב שאנשים חשובים אלה לא יטרחו וייסעו את כל הדרך עד לאלדרשוט כדי לראות להקה לא מוכרת. ולא רק זה, הפוסטרים שהודפסו לא נתלו ברחבי העיירה והם נותרו מגולגלים באחת מפינות האולם. וגרוע מכל, ככל ששעת ההופעה התקרבה, לא נראו אנשים מחוץ לאולם הממתינים לפתיחתו. כמעט אף אחד מתושבי העיירה לא ידע על ההופעה שכן לא היה, בסופו של דבר, כל פרסום לגביה. לנוכח המצב העגום הלכה החבורה להתנחם בדוכן של פיש אנד צ'יפס עד לשעת תחילת ההופעה.


בשעה 19:30 דלתות האולם נפתחו ואיש לא היה בחוץ. רק ב-20:00 הגיעו כשישה אנשים. החבורה התלבטה אם לוותר על ההופעה אבל פול טען שעליהם להתנהג כמקצוענים וההופעה חייבת להתקיים בכל מצב. פול פתח בכל הכוח עם Long Tall Sally וג'ון המשיך עם Memphis, Tenesee ובהמשך הם נתנו את הרפרטואר הקבוע שלהם. ברגע מסוים פיט בסט התייאש מלהופיע מול אולם כמעט ריק וירד מהבמה כאשר הנהג, טרי מקאן, שידע קצת לתופף, החליף אותו. באמצע ההופעה הם עשו הפסקה, וליץ' המיואש רץ לפאבים שבסביבה בניסיון לגייס עוד קהל. בינתיים, חלק מהאנשים שנכחו באולם הכמעט ריק החליטו שדי להם ועזבו. וכך, במהלך הערב נכנסו ויצאו אנשים כאשר בשיאו מנה הקהל 18 איש בלבד. ליץ' לא הצליח לגייס את המוני האנשים שישבו בפאבים שבקרבת האולם, ודאג להביא בקבוקי בירה כדי לרומם את רוחם של חברי הביטלס ולפייס אותם, שכן הם הפנו אליו את כעסם על הפיאסקו של אותו הערב.

באחת התמונות שצילם דיק מת'יו במשך אותה הופעה מוזרה ניתן לראות את הביטלס מופיעים מול זוגות בודדים שרוקדים באולם הכמעט ריק. באחרת רואים את ג'ון וג'ורג' שותים מבקבוקי הבירה שליץ' הביא להם ובאחת, משעשעת במיוחד, רואים את ג'ון וג'ורג' משתטים ורוקדים זה עם זה.


בתום ההופעה החבורה פרקה את תסכולה במשחק כדורגל בתוך האולם עם כדורי בינגו שמצאו באחד הארגזים שהיו מונחים שם. המשחק הופסק ב-1 בלילה לאחר שהגיעו למקום שלוש ניידות משטרה עקב תלונות של השכנים על הרעש שהם עוררו תוך כדי המשחק. השוטרים ביקשו מהחבורה לעזוב את אלדרשוט ולא לשוב אליה לעולם.

החבורה החליטה לא לחזור לליברפול ונסעו משם ללונדון, למועדון Blue Gardenia Club שבסוהו שהיה בניהולו של חבר שלהם מליברפול, בריאן קאסר מלהקת קאס והקאסנובס. במועדון, ג'ון, פול ופיט עלו לבמה באופן ספונטני וניגנו ג'אם סשן (ללא תמורה) כאשר ג'ורג' נשאר לשוחח עם קאסר. וכך התקיימה באופן לא מתוכנן ההופעה הראשונה של הביטלס בלונדון. החבורה יצאה בחזרה לליברפול רק למחרת' ב-5 בבוקר.


מאחר והאולם Palais Ballroom שבאלדרשוט היה שכור לארבע השבתות הבאות החליט ליץ' לקיים בה הופעה נוספת והפעם עם רורי סטורם אנד דה הוריקנס (כזכור, המשטרה אסרה על הביטלס לשוב לעיירה). הפעם דאג ליץ' לשלם מראש ובמזומן תמורת המודעות בעיתון וההיענות הייתה יותר גדולה וכ-210 אנשים הגיעו להופעה. למרות זאת, ביטל ליץ' את השכרת האולם לשלוש השבתות שנורתו.


וכך, ההופעה של להקת הביטלס באלדרשוט, מול קהל של 18 איש בלבד, התקיימה בדיוק 3 שנים, 8 חודשים ו-6 ימים לפני הופעתם ההיסטורית בשיי סטדיום שבניו יורק, שם הופיעו מול קהל של 50,000 איש.

ותגידו, 18 בני המזל שראו את הביטלס בהופעה כל כך אינטימית לא מעוררים בכם לפתע קנאה עזה?


כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה