האחיין ג'ון והדודה מימי

עודכן ב: מאי 19

מרי אליזבתי סמית' הייתה הבוגרת מבין חמש בנות משפחת סטנלי, כשהצעירה מביניהן הייתה ג'וליה, אמו של ג'ון לנון. ב-3 בדצמבר 1938, נישאה ג'וליה לאלף לנון, וב-9 באוקטובר 1940, ילדה את ג'ון. אלף בילה את מרבית זמנו בלב ים, כשהוא משרת בצי הסוחר, וזו הייתה אחת הסיבות לכך שהיחסים בינו לבין ג'וליה הלכו והידרדרו. בסוף שנת 1944 נכנסה ג'וליה להריון מחייל בשם טפי וויליאמס, וב-19 ביוני 1945 ילדה בת בשם ויקטוריה, שנמסרה לאימוץ. לאחר שוויליאמס נעלם מחייה, עברה ג'וליה, יחד עם ג'ון, להתגורר עם בובי דייקינס, שהפך לבן זוגה, מבלי שהשניים התחתנו, דבר שנחשב למופקר במיוחד באותם הימים. מימי סברה שאורח חייה של ג'וליה אינו הולם את ג'ון בן ה-5, ולאחר שעירבה את רשויות הרווחה, הצליחה בסופו של דבר, להביא לכך שהילד ייצא מבית אמו, ויעבור להתגורר תחת חסותה וחסות בן זוגה, ג'ורג' סמית'.


היחסים בין ג'ון לדודתו מימי היו מורכבים. מימי הייתה סמכותית, וקפדנית, ושמרה על המסגרת הראויה עבור ג'ון, למיטב שיפוטה, דבר שגרר בין השניים, במיוחד בתקופת נערותו של ג'ון, עימותים רבים, במיוחד לנוכח הרצון שלו להתעסק במוזיקה. מבחינת ג'ון, היה הדוד ג'ורג' מפלט לנוקשות של מימי ומקור עידוד לשאיפותיו המוזיקליות. למרבה הצער, נגדעו היחסים בין השניים ב-5 ביוני 1955, כאשר נפטר הדוד ג'ורג' מדימום בכבד. כעבור שלוש שנים, ב-15 ביולי 1958, וזמן לא רב אחרי שחידש את קשריו עם אמו, איבד ג'ון גם אותה, כאשר היא נדרסה למוות ע"י שוטר שלא היה בתפקיד. כך איבד ג'ון, כדבריו, את אמו פעמיים.


בשנת 1963, כאשר החלו הביטלס לטפס אל התהילה, החלו מעריצים ומעריצות להתגודד מחוץ לביתה של מימי, גם אחרי שג'ון וחבריו ללהקה התגוררו בלונדון. לנוכח המצב הזה, ניסה ג'ון לשכנע את דודתו לעבור להתגורר רחוק מליברפול, אך היא סירבה, עד שלאחר מאמצי שכנוע רבים, הסכימה למכור את ביתה, תמורת 6,000 ליס"ט, ולעבור, באוקטובר 1965, לבית גדול ובמקום טוב יותר, שרכש ג'ון עבורה על יד הים בפול, תמורת 25,000 ליס"ט.


אחרי שקיבל ג'ון, יחד עם יתר חבריו ללהקת הביטלס, את עיטור המלכה (MBE), ב-26 באוקטובר 1965, העביר את המדליה המתלווה למעמד האצולה, לדודה מימי, שהציגה אותו בגאווה מעל הטלוויזיה שלה. כך, עד ה-25 בנובמבר 1969, כאשר ג'ון שלח אליה את הנהג כדי להביא לו את המדליה, אותה שלח, יחד עם מכתב למלכה, ולראש ממשלת בריטניה, הרולד וילסון, שבו הסביר שהוא מחזיר את העיטור כמחאה נגד מעורבותה של בריטניה במלחמה בניגריה וביאפרה, נגד תמיכתה בלחימה של ארה"ב בווייטנאם, ונגד ירידתו של השיר Cold Turkey במצעד הפזמונים. מימי, שהייתה נבוכה מהמחאה של ג'ון, ומכך שהוא פגע בכבודה של המלכה, אמרה שהיא לא הייתה מוסרת את המדליה לג'ון, אילו ידעה שזה מה שהוא מתכוון לעשות איתה.


במהלך השנים, דאג ג'ון לשמור על קשר רציף עם מימי, לה הכיר תודה על כך שגידלה אותו ודאגה לו לכל. ג'ון נהג להתקשר אליה לפחות פעם בשבוע, ולבקר אותה בקביעות, תחילה עם סינת'יה וג'וליאן, ולאחר גירושיו, בנובמבר 1968, עם יוקו אונו. בשנת 1971, עבר ג'ון לארה"ב ולא חזר יותר לבריטניה, אך בכל השנים האלה המשיך לשמור על קשר טלפוני עם מימי. ב-5 בדצמבר 1980, קיבלה מימי שיחה משמחת מג'ון, שבה בישר לה שהוא מתגעגע ומתכנן לבקר באנגליה. כעבור שלושה ימים בלבד נרצח ג'ון.


אחרי הרצח הנורא, גילתה מימי שהבית שקנה עבורה ג'ון, מעולם לא עבר לבעלותה, וכעת, עם מותו, הפכה יוקו ליורשת החוקית, ולבעלת הבית. למרות החששות של מימי, יוקו מעולם לא הביאה להוצאתה של מימי מהבית, ואפשרות כזו בכלל לא עלה במוחה. מימי המשיכה להתגורר בבית למשך 11 שנים נוספות, עד ליום מותה, ב-6 בדצמבר 1991, כשהיא בת 85. סינת'יה, יוקו, ושון, השתתפו בטקס הלוויה של מימי, שהתקיים ב-Poole Crematorium, ב-12 בדצמבר 1991. פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר שלחו פרחים, ונמנעו מלהשתתף מחשש שנוכחותם תעורר התכנסות של מעריצים. רק לאחר מותה של מימי, מכרה יוקו את הבית שבו התגוררה, ובשנת 1994, הוא נהרס ובמקומו נבנה בית חדש.