ג'ון לנון, הביטניק המזוויע

בשנת 1960 החליט הצהובון The People (כיום יוצא תחת השם The Sunday People) להוציא סדרת כתבות על תופעת תרבות הביט, או דור הביט, שפקדה את בריטניה. מדובר בתופעה שראשיתה בתנועה ספרותית, שאלן גינזברג היה מראשיה, שהשפיעה על התרבות והפוליטיקה האמריקאית בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, והגיעה גם לבריטניה ולאירופה. התנועה תפסה פופולריות בקרב הצעירים בשנות החמישים ויסודותיה המרכזיים הם דחייה של ערכי החברה המקובלים, חיפוש רוחני, חקר דתות המזרח, דחייה של החומרנות, התנסות בתרופות פסיכדליות ושחרור מיני. סממני ההופעה של חסידיה, שכונו ביטניקים, הם שיער ארוך, חולצות מרושלות ומכנסי ג'ינס. תופעת הביט מאד הטרידה את דור המבוגרים בבריטניה, כמו גם בארה"ב ובאירופה, ועל רקע סכנותיה, כביכול, החליט הצהובון לכתוב סדרת כתבות. מכאן, שהכותרת שנבחרה לסדרה הייתה These Beatnik Horrors (אלה זוועות הביטניק). במסגרת הסדרה פורסמה בכל שבוע כתבה שסקרה את התופעה בעיר אחרת בבריטניה. ב-24 ביולי 1960 פורסמה כתבה על התופעה הזו בליברפול.


כששני כתבי הצהובון הגיעו לליברפול מיד התחילו לחפש את האיזור שבו מתרכזת הבוהמיה המקומית, שם הם בוודאי ימצאו ביטניקים. לאחר ששאלו בפאבים הם הופנו לבית הקפה The Jacaranda שבבעלות אלן וויליאמס. בית הקפה היה ממוקם קרוב לבית הספר לאמנויות, שבו למדו ג'ון לנון, סטיוארט סאטקליף וסינת'יה פאוול, מי שתהיה אשתו הראשונה של ג'ון, והיווה מקום מפגש לסטודנטים ולאמנים. אלן וויליאמס היה גם המנהל של להקת הסילבר ביטלס, שחבריה היו ג'ון, פול, ג'ורג' וסטיוארט. כשנכנסו הכתבים לבית הקפה, הם פנו לוויליאמס וביקשו ממנו סיוע כדי שיוכלו לראיין ביטניקים. וויליאמס קפץ מיד על המציאה, שכן ראה בכך הזדמנות לפרסם את בית הקפה שלו.

וויליאמס לקח את שני הכתבים לדירת סטודנטים, קרובה לבית הספר לאמנויות, שבה התגוררו בשכירות סטיוארט סאטקליף וחברו ללימודי ציור, רוד מוריי. בדירה הזו נהג ללון לעיתים קרובות ג'ון לנון, בעיקר כשרצה לבלות את הלילות עם חברתו, סינת'יה פאוול, רחוק מדודתו, מימי. לקראת המפגש עם הכתבים, הזמינו ג'ון, סטיוארט ורוד חברים נוספים והבטיחו להם הזדמנות לצחוקים ולעשות הצגה בפני העיתונאים. הכתבים הביאו איתם משקאות כדי לעודד את שיתוף הפעולה מצד החבורה וביקשו מהם לבלגן את הדירה כדי שתראה כמו בקתה עלובה, בהתאם לדימוי שרצו להציג בעיתון. החבר'ה שיתפו פעולה ופזרו ניירות, כוסות ובקבוקים ריקים וכל מה שנדרש כדי להקנות לדירה מראה של דירת ביטניקים, כביכול.


בכתבה צוטט ג'ון כמי שמספר שכדי להתקיים הוא נדרש ללכת לבתי קרובי משפחתו ולשנורר מהם ארוחות. מישהו אחר צוטט כמי שאומר שהוא התחמק מגיוס החובה בתירוץ שקרי שהוא חולה במחלה פסיכיאטרית. אחר צוטט כמי שאומר שהם מחפשים אושר באמצעות מדיטציה ואחר כמי שאומר שהם מוצאים עונג בזוהמה שבה הם חיים. הכתבה תיארה את סגנון החיים המתירני של החבורה הדוגלת באהבה חופשית ומציינת שאמנם לא מתקיימות בדירה אורגיות אבל נעשים בה מעשים נועזים מאד. הכתבה הסיקה שהחבורה בדרכה הבטוחה לגיהנום. כשזו פורסמה, נחרדו הקוראים מזוועות הביטניקים של ליברפול, כביכול. מי שבעיקר נחרדו מהכתבה היו קרובי משפחתם של החבר'ה שהופיעו בה, ושהאמינו שהם מתוודעים לאורח החיים חסר הרסן, כביכול, שבניהם מנהלים מחוץ לבתיהם. הזעזוע הזה לא פסח, כמובן, על הדודה מימי.


הכתבה לוותה בתצלום של החבורה יושבת, ברובה, על הרצפה בתוך הזוהמה שיצרו. על הקיר אפשר להבחין בכרזה תלויה אודות הופעה שבה נטלו חלק הלהקות ג'רי והפייסמייקרס והסילבר ביטלס. בתצלום נראה בבירור אלן וויליאמס עטור זקן שחור ומולו, עם הגב למצלמה, יושב על הרצפה, לפי הסברה, לא אחר מג'ון לנון. אם אכן זה הוא, מדובר בתצלום הראשון של ג'ון בעיתונות הארצית בבריטניה.


כל הזכויות על המאמרים באתר שמורות לכותבי המאמרים. כל הזכויות על תכני הביטלס באתר (תמונות וקטעי וידאו) שמורות לבעליהם החוקיים. (לצערנו) אין לאתר thebeatles.co.il, למפעיליו ולכותבים בו כל קשר עסקי עם להקת הביטלס, עם חברת Apple Corps Ltd, עם מי מחברי להקת הביטלס או נציגיהם.

Proudly created by Wixart

יצירת קשר ורישום לתפוצה